אתה שומע,
ישבתי איתו אתמול
על האגם, ליד המים
אחד ליד השני
היה חשוך, אך הירח האיר
פה ושם הפיז איזה פנס
ברווז ישבו לידינו
על המדרגות
הוא חש בבית אך היה מנומס
ואני, על המדרגות,
הרגשתי קצת אבודה
הייתי לידו
אבל רציתי לידך
הוא היה נחמד, חיבק, תמך
אבל בפנים הלב שלי
את שמך צרח
פתאום באה חיה קטנה
כמו צוללת טורפדו במים
חשבנו לנו שזה כלבלב ים
או איזה בונה, מרמיטה או שתיים
הבטנו מסוקרנים, ניסינו להתקרב
האוויר הלח בעיניים צורב
הוא התקרב
אני התרחקתי
בלב שוב, אותך זעקתי
אבל אתה, אתה לא היית שם
רק אני, הוא והאגם
ניסינו לתפוס את הדמות שבמים
החלטתי לצאת מהגוף
לבינתיים
קצת הייתי שם וקצת לא
בשבילו הייתי העולם כולו
אבל אני
אני הייתי כה אבודה
בסוף התברר שזו היתה חולדה
החולדה המכוערת עם השפם
יצאה מהביוב
עשתה שם סיבוב
ופתאום רציתי אליך לברוח
להישאר שם איתו
אבד לי הכח
אבל אתה
כתמיד
נשאר וירטואלי
אולי בגלל זה
לדבר איתך
קל לי