נדב רוגל / קיץ |
מתחת לחלון והחלקיקים שטים מעלי
במים נטולי משקל ובלתי נראים,
והם צבעוניים, בוהקים, מהירים ואיטיים
וכל תנועה שלי או נשיפת אויר קטנה או גדולה
מזיזה אותם בקצב תואם ועם זאת שונה,
כולם עפים לאותו הכיוון אך בדרכים ובצורות שונות.
הקטנים משמשים כרקע ויש גדולים ובוהקים במיוחד,
שמגיעים פעם בכמה זמן ותופסים את עיני.
השמש מהחלון מחממת ומשאירה רווח
ביני לבין החלקיקים והם פשוט עוצרים שם
מעלי ולא מרגישים צורך להתקרב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|