הינה הנפילה כל-כך שקטה וכל-כך כואבת.
איך שלא יכול בגללה לעשות כלום.
בטח נמאס לכם לשמוע כמה רע לי.  
אז אשתדל לשמור את-זה אצלי.

כל-כך רע.
כל-כך שרע לי.
כל-כך כואב.  
הכאב הזה העצב שבי.

וכבר שלא רואים עליי.  
זה מתפרץ בשקט הבכי.
הוא לא כמו בכי רגיל שהייתי בוכה.
הפעם הדמעות זולגות בתוך גופי.

במקום לצאת החוצה הן מתאספות על סף ליבי.
כך שרגשותיי טובעות בים של בכי.
חוץ מכמה שכבר ממזמן יודעות לשחות.
מפתחת תקוות דרך החלומות האשליות.