אם באהבה לא היה עצב
הייתי אוהב את כולן
הייתי מחבק אחת, אחת
ולא בוכה לעולם.
אם ברגש לא היו דמעות
הייתי עכשיו כמו פרח
ושורשיי היו אוחזים בך לעד
והשתיקה לא הייתה מנצחת
והים זה שתמיד היה עוזר לי
לא יראה עוד את דמעותיי,
והתזמורת לא תנגן עוד בכי
ובתוך ראשי לא יטרידו מחשבות.
למה תמיד הזמן עובר
אבל אצלי הכל עוד כואב?
כשאת לא פה הלב בי מת
אבל כשאת איתי החיים
הם לא הכי יפים.
נמאס בסוף כל יום להביט מעל
כי במילא אלוהים לא שומע
ורק אם תוכלי להגיד לי,
שהכל כבר נגמר
המלחמות ברגש והכאב בנפש
אוכל ללוות את עצמי למנוחות עולם. |
