אני לא אוהב את ביבי. ניסיון החיים שלי לימד אותי לא להאמין
לבן אדם הזה. ולמרות זאת ועקב העובדה שאני מאמין בהזדמנויות
שניות ושאני מכבד את עצם היותו שר האוצר שלי החלטתי לנסות
להקשיב לו כשהוא הגיע השבוע ליאיר לפיד. וההתחלה היתה פנטסטית.
ביבי הסביר מה זאת אומרת יצאנו מהמיתון ומה קורה עכשיו. והוא
אפילו הסביר את זה יפה אם גרפים וכל מיני דימויים נחמדים. אבל
אז עבר לפיד לחלק שמדבר על איסור שביתות בהצעת החוק החדשה,
וביבי ענה לו שזה חלק מהדמוקרטיזציה שהוא רוצה להקים באירגוני
העובדים ושזה לא נכון שזה אוסר שביתות.
אבל ביבי לא בא מוכן מספיק לראיון. הוא חשב שהוא בא לטוק שואו,
ושאין לו סכנה ושהוא ידבר ויאיר יחייך. אבל לא כך היה. יאיר
לפיד שאל אותו איך הוא יכול לבטל ככה את האפשרות היחידה של העם
להגיב (שביתות) וביבי אמר שהוא לא מבטל ושזה כן אפשרי. ואז
יאיר לפיד אמר שהוא קרא את טיוטת ההצעה ורשום שם: לא יהיו
שביתות נגד גופים ציבוריים. ומשם עד סוף הראיון ביבי התפתל
בכסא וניסה לתרץ את העניין בכך שלא יכול להיות שכל מי שרוצה
ישבית את המדינה מתי שבא לו, ולא יכול להיות שיתעללו ככה
באזרחים (מי באמת מתעלל בנו? מר נתניהו?) תרוצים קלושים
וניסיונות בריחה לא צלחו לו עד סוף הראיון, ושוב ראינו את
הביבי הזכור, את הביבי הישן. את הביבי שאני אוהב לשנוא...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.