[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טומי וייליס
/
רחוב ונוס

קודם כל חשוב להבין שתסריט זה מיועד לסרט אמריקאי לכן הרחוב
הוא בפילדלפיה ובכל פעם שתראו "כושי מזויין" יעני nigger
fucking וכ"ו
כמו כן הוספתי המון הוראות במאי שלא אמורות להיות אני יודע לא
היתאפקתי.(הסרט בסגנון טרנטינו)


1. חוץ-רחוב עני בפילדלפיה - שעת צהריים
בחור בגיל ה-40 שלבוש בג'ינס קובוי צמוד מגפיים מבריקות ומעיל
שכמעט מגיע עד כפות רגליו הולך ברחוב, בצדדיו הוא רואה את כל
העוני שברחוב (הרבה זבל, צעקות של אישה וכ"ו) דרך משקפי השמש
הישנות שלו הוא מיסתכל על בית ישן שמספר הבית מוטבע באותיות
דמוי זהב שעבר זמנם כאשר מספר אחד לא במקומו.
הוא ניגש לילד קטן בן 8 שמשחק עם חברו עם נשק צעצוע.
בחור: זה רחוב ונוס מספר 86
ילד: כן (מבחין בנשק מסוג מגנום במעילו של הבחור)
בחור: תודה רבה לך ילד

הילד הולך לחברו ומספר לו על המגנום ושניהם מתלהבים

2. פנים-בית מספר 36 - שעת צהריים
הבחור ניכנס לבית ישן ועולה במעלית ישנה. במעלית הוא מתכופף
וטוען נשק קטן זהב שחבוי בגרב רגלו הימנית ואת המגנום הכסוף
דוחף לחגורתו שעשויה מעור תנין. הוא יוצא מהמעלית בצורה מרשימה
כאילו הוא הולך להיכנס לבמה בה הוא מופיע בתור זמר רוק מצליח.
מחפש את דלת מספר 9

3. פנים-דירה מספר 9 - שעת צהריים 2 דקות לפני הגעת "הבחור"
לדלת

3 בחורים כושים יושבים ומשחקים פוקר. 2 כושים יושבים על כיסאות
וכושי אחד שניראה כחשוב מבינהם יושב על ספת עור אדומה ומבריקה
ומחלק את הקלפים על שולחן מקצועי (של משחקי קלפים)אדום

בוב (הבוס): אני מקווה שתצליחו הפעם לקחת לי קצת כסף
דנטון: אל תדאג אחרי שנסיים איתך יהיה לך רק קצת כסף לקנות
נקנקיה אצל צ'וק
ווסלי: צוחק ומהנהן בראשון

בוב מסיים לחלק . (צילום מבעד לעיניו של כל כושי כאשר רואים גם
את הקלפים של כל כושי בצילום). כל כושי ניראה רציני ומאיים.

בוב: אני מעלה ב-5
ווסלי: הקלפים שלי זועקים להעלאה אני מוסיף 5 על ה-5 שלך
(שוב צילום מבעד לעינהם של כל כושי בהיתמקדות על דנטון)
(אחר כך צילום מהתיקרה מבעד למאוורר ישן ומלא אבק. בצילום
רואים את "הבחור" מיתגנב אל תוך החדר ומתחבא מאחורי ספה ישנה
בידו המגנום הוא מתישב בשקט ומעביר את לשונו על קנה המגנום
בחושניות כאילו יש לו רגשות לנשק.
(צילום חוזר לשולחן הקלפים)

דנטון: אני פורש (בעצבים).
בוב: אני מוסיף 5 בוא ניפתח את הקלפים (לוגם מכוס יין אדום)

(שוב צילום מהמאורר המאובק) ווסלי פותח שלישיית קינגים באיטיות
ובביטחון וצוחק מהיתרגשות. בוב פותח לאט את קלפיו פורס זוג 10
וזוג 9 ומשאיר קלף בידו.
ווסלי: קדימה זרוק את הקלף

(צילום מלמלה קצת על "הבחור" ובחזרה לבוב כאשר הוא אוסף את
הכסף בעזרת הקלף האחרון (כאשר הקלף ניגלה לווסלי ודנטון)

ווסלי: כושי בר מזל בן זונה
בוב אוסף את הקלפים
דנטון: למה כל הזמן אתה מחלק?
בוב: מה הכוונה למה, כי אני הבוס ואתם שניכם הכושים שלי
למה מה זה משנה?
דנטון: מי שמחלק יכול לרמות
בוב: בכל מקרה אני הבוס ואתם עושים מה שאני אומר
דנטון: אבל זה ניראה לך הגיוני מה שאני אומר?
בוב: מה לעזאזל הגיוני?
דנטון: שמי שמחלק הכי קל לו לרמות
בוב: יש בזה משהו
ווסלי: יש בזה משהו גדול מאוד ומזויין
דנטון: נכון שאתה הבוס אבל בוס צריך להיות דוגמא לטובה וכרגע
אני מראה לך משהו רע שאתה עושה ואתה ממשיך לעשות אותו מה שבכלל
מחשיד שאתה מרמה
בוב: אתה קורא לי כושי שקרן
דנטון: לא, אני קורא לך בוס כושי שלא נותן דוגמא.
בוב: אם הייתי המנכ"ל של "פרישלר" בע"מ, ואתה ווסלי היית המנהל
של חטיבת השיווק, ואתה דנטון אחראי קשר חוץ, אז הייתי צריך
להיות דוגמא טובה אבל כל עוד אני בוס כושי של שני טמבלים כמוכם
שסוחרים בשבילי בסמים ולפעמים סוחרים אחד על האח הקטן של השני
אז אני הדוגמא המזוינת הטובה ביותר. לא?
ווסלי: דנטון אתה מכרת לאח שלי סמים (ברצינות)
דנטון: בקבר אבי, לא, ומה לגבייך
ווסלי: לא בן אדם אף פעם לא הייתי עושה את זה
דנטון: אתה יודע שאם אני יראה את אח שלי פתאום באיזה סימטה
מזריק, זה לא בדיוק תמונת אומנות שאני ירצה לזכור ולתלות
בחדר.
ובמיוחד לא אחרי החרא שאתה מוכר. (חצי רצינות, חצי צחוק)
ווסלי: התמונה היחידה שתוכל לתלות אם אני יתפוס אותך מוכר לאחי
הקטן, זאת תמונה מבריל אחרי שאני יעקור לך את שני העיינים.
בוב: רגע אני לא מבין איך ווסלי מוכר חומר חרא אם הוא מקבל
אותו ממני. מה אתה מוהל אותו בשביל עוד רווחים?

"הבחור" פתאום מיתקרב במהירות ובביטחון אל השולחן ומכוון אל
בוב את המגנום המוכסף כאשר הצילום מבעד למגנום ורואים טיפת
נוזל על הקנה.
שלושת הכושים ניראים בטוחים בעצמם ולא מפוחדים.

בחור: סליחה על ההפרעה, באמת.
בוב: אתה יודע על מי אתה מכוון את המגנום 45 שלך
בחור: אני מכוון אותו על בוס כושי שנותן דוגמא רעה. (במבטע
טקסני)
ווסלי: הוא היה פה כל השיחה
בוב: שתוק ווסלי, טוב אני רואה שהיכרת כבר את הנהלת "פרישלר"
בע"מ. מי אתה ובמה ההנהלה תוכל לעזור לך (אומר בתקיפות)
בחור: מי אני, שאלה טובה, יש אנשים שקוראים לי "פריקי ג'ון",
יש אנשים שקוראים לי "קרוקודיל ג'ון", אפילו שמעתי שפעם קראו
לי "אל תתעסקו איתו ג'ון"
אבל אתם יכולים לקרוא לי ישו
בן: למה לעזאזל שניקרא לך ישו לאחר תיאור כל הכינויים שלך,
המזוויעים אך חסרי טעם אם מותר לי לאמר.
בחור: אני עומד לפתור לכם שני שאלות.
הראשונה- כל כושי מיזדיין מניורק עד לוס אנגלס יכול לדעת
השניה- רק ישו ידע
בוב: כן אני מחכה
בחור: הראשונה היא שאתה בוס כושי בן זונה שלא נותן דוגמא.
והשניה היא... מה לעזאזל קורה אחרי המוות.

הבחור יורה 3 כדורים בראש לכל אחד מן הכושים ולאחר שהוא מוודא
בזלזול שהם מתים הוא מיתיישב על ספת העור לאחר שהעיף משם את
בוב. יושב ומלקק שוב את קנה הנשק.
מוציא סיגר מקופסת מתכת שעלייה ציור תנין חרוט. מנסה להדליק אש
ממצית שהוציא ממעילו אך לא מצליח. הוא ניגש לבוב מחטט בכיסו
ומוצא מצית עם דם מדליק אותה ואת הסיגר יושב ומסתכל על תמונה
שעל הקיר ומעשן.
צלצול נישמע מהפלאפון של ג'וני בתור מוזיקה טקסנית.
(מעבר חד להתחלת כתוביות ההתחלה של הסרט בשילוב מוזיקה טקסנית
מגניבה שהתחילה מהפלאפון של ג'וני).

שיהיה כח יהיה המשך...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאומרים לך
"קפוץ מהגג כמו
כולם" - אתה
קופץ בלי לחשוב.
אבל כשאומרים לך
באמת לחשוב, אתה
אפילו לא מנסה -
מהפחד שזה יכאב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/12/03 13:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טומי וייליס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה