שדרות של כרמים מקושטים באבק
שדרות של ייאוש מחכות לאהבה
וליבינו קפוא כשלגון הרי סדום
וליבינו אינו לב מאוס עד אין תום,
ממשיכים, מנסים
זוקרים
הרוסים.

ובמקלחת מתנשקים
והמים מפשירים
את הלבבות הלעוסים
במבטי התשוקה
ואתה לידי מלטף את עורי
וצועק אהבה, אהבה!

בין קופסאות ריקות מטיילות מחשבות
אמת לאמיתה אהבות שכלתניות
מחשבות שגורמות לאבד עשתונות
למאוס חיים
לאבד תקוות.

ובמקלחת מתנשקים
והמים מפשירים
את הלבבות הלעוסים
במבטי התשוקה
ואתה לידי מלטף את עורי
וצועק אהבה,אהבה!

      היא אינה עונה.