שירים ריקיים מכל תוכן,
נכתבו בזמני מצוקה.
הצורך להרגיש -
יכולת, לבטא את אותה המועקה.

העצב בלב וגם בחיים,
גרר אותנו לכתיבה.
הקצנת הקצוות - תחילתו של הקץ,
אור תקוותנו כבה.

לאחר מספר שניות - בסיומו של כל שיר,
הבנתי שאין הוא יוצא דופן.
כי נכתבו הם כבר ויכתבו עוד רבים -
שירים רייקים מכל תוכן.




נכתב אחרי שניסיתי לבטא צער על נושא מסויים (הקשור לציפיות
שווא) ופשוט הרגשתי שאני סתם מנסה לכתוב בכוח ובתוצאה הסופית -
בשירים - מרגישים שאין כל מסר אלא רק מילים ללא חיבור וללא
שלד.