כל לילה יוצאת מבין הצללים
באמתחתה סיפורי מלחמה קשים
ראש אדום, ראש בוער ואש ברגליים
היא רצה, רצה וטורפת אנשים
מסיכה ענקית, אדומה ומאומללת
על פניה לעולם תישאר
החיוך הזועם, הניצוץ הכתום בעיניים
הרגליים שלעולם לא יפסיקו לרוץ
הכאב המתבקש, הידיים שלא יפסיקו לצוץ
והיא לא מפסיקה, היא לא יכולה
היא חייבת להכניס לתוכה את כל הרע
היא מתקיימת משבירת השגרה
לעולם לא בבית, לעולם לא לבד
לעולם לא עם אף אחד
מלקקת את הפרווה ומלכלכת בחזרה
הכל כדי להיות חתולת רחוב
הכל, הכל אעשה
הכל כדי לפרוע את החוב
שלמה לעולם לא אהיה
ובימים היא צחה כשלג
לבנה ויפה
קרה, שקטה, טובה ומקשיבה
יש לה עיניים ויש לה אוזניים אבל אין לה פה
כדי שהכל יהיה יפה
כמו שהיא, איך לא
היא אומרת שהכל בגללו
חושבת שהיא חופשייה אבל היא כבר ממזמן גמורה
כמו סדין מלוכלך
כמו בדל סיגרייה
כמו בקבוק שבור
אוי, מה לא הייתי עושה כדי להיות חתולת רחוב
הייתי רצה את כל הדרך למיטה
וגומרת עם זה כבר.
