וכן זה הולך להיות שיר אהבה,
כי אני לא מוכנה לעוד אכזבה.
ולא זה לא הולך להיגמר בעצב,
הכל הולך לפי הקצב.

הוא אמר היא אמרה,
הוא דיבר היא שמעה.
היא כיוונה הוא קלע,
לאותה מטרה.
הם ביחד זה טוב,
כי נמאס כבר לכאוב.
המילים רק זורמות,
אין פה שום הגזמות.
לעיתים רחוקות,
נוצרות בעיות.
אז מדברים ופותרים,
אין צורך בעוד ריבים.
שומדבר לא מושלם,
ולא יהיה לעולם.

אך מה קורה כשיש לך הכל?
כשענו על כל מה שרצית לשאול?
וכשהגיע היום,
שהפסקת לחלום.
והכל השתפר,
מה צריך עוד יותר?
תן לי רגע של דממה,
להבין את המילה.
לראות שזה באמת מה שקרה,
תן לי עוד נשיקה,
שתהיה מתוקה,
תעזור לי לכתוב שיר אהבה.

כשאבדה התקווה,
הנשימה נעתקה.
המילים נגמרו,
הימים כבר עברו.
היא חשבה לעצמה,
היא ישבה לבדה.
טענה שהיא לא צריכה אותך,
כבר לא נושמת בשבילך.

איך הכל השתנה,
בדקה התמימה.
כשאחזת אותה,
בכזאת חוזקה.
הרגשה אלוהית,
ובלתי אפשרית.
הכל פתאום השתנה,
בכזאת סערה.
איך עשית את זה?
איך תמיד אתה עושה...

איך גרמת לה לרגע כזה מושלם?

איך לא ידעת שאפשר,
שזה לא מאוחר,
עוד הכל ישתנה,
מהרגע הזה!
אני בשבילך ואתה בשבילי,
ופה התגשם לו חלומי.
כל הרע כבר עבר,
ועליו לא ידובר.
אני אוהבת אותך בכל רמ"ח גופי,
ועכשיו אני יודעת - לבטח שאתה אוהב אותי!


השיר הזה מוקדש לך כי זה מגיע לך!
כי בשניה אחת שינית אותי, נגעת בי בצורה שאני לא חושבת שתוכל
להבין לעולם! ואני מודה לך על זה, לנצח!