היא הרימה את הטלפון ושמעה את החדשות הרעות שאי פעם שמעה. היא
לא יכלה להתאפק ופרצה בבכי.היא לא בכתה כך מאז שאימא מתה.
פתאום היא נזכרה באותו יום נורא, שחשבה שהוא יהיה היום המאושר
ביותר בחייה. יום חתונתה שהפך ליום בנוראי ביותר בחייה בגלל
מות אימה. לפחות היום הנורא ביותר עד היום. היום שבוא נודה לה
על כך שבעלה מת. היא לא יכלה להתאפק מלחשוב שכול האנשים
האהובים עליה מתים.עכשיו, כשלא נשאר לה על מי להישען היא חשבה
על מוות, היא הרגישה שהיא רוצה לעשות את המעשה הנורא,שיביא קץ
לסבלה.
"יש לנו שלושה אנשים מתים, שלושתן נשים בגיל העמידה", הוא נאנח
כאשר אמר זאת. הוא ממש שנא את עבודתו בזמן האחרון, יותר מידי
אנשים מתים מסביבו, יותר מידי אלימות. להיות שוטר זו לא משרה
קלה."לא נורא אני עוד מאט אגיע הביתה"- הוא שינן לעצמו כדי
להמשיך להיות שפוי.
היא ישבה בביתה וראתה את החדשות, אתמול הודיעו לה שבעלה מת,
ומאז היא לא הצליחה לתפקד. עכשיו היא הייתה שרוייה על הספה,
רואה ולא רואה טלוויזיה, בליבה היא המשיכה לחשוב עליו ועל כך
שהוא כבר לא יחזור. פתאום היא חזרה למציאות ושמעה את הקריין
מודיע על התאונה שבא מתו שלושה נשים. יותר מכול היא הרגישה שגם
היא רוצה למות.
למחרת הוא לא הרגיש טוב, המקרה האחרון עם שלושת הנשים גרם לו
להרגשה רעה. הוא החליט שהגיע הזמן לצאת לפנסיה, במילא אמרו לו
שהוא כבר זקן. "אתה כבר לא מתפקד טוב"- הוא זכר את העלבון
האחרון שאמרו לו.הוא התקשר לבת שלו שהייתה זו שניחמה אותו
בצערו הרב כשאישתו מתה,הוא חשב על כך שעכשיו תורו לעזור לה,אך
היא לא ענתה, היא כבר לא הייתה בן החיים. |