אני, יכולה להגיד על עצמי בראש שקול שאני - לא בן אדם נחמד.
אבל, אני יכולה להגיד על עצמי בשיא הביטחון שאני - בן אדם.

החיים מלאים בירידות ועליות.
כל אחד נותן למצבים שאליהם הוא נקלע בחיים להשפיע עליו בכל
מיני צורות. זה הכל סביב שליטה. שליטה בכמה שבן אדם מוכן
להרגיש ובגלל מה.
לצערי, לצערי הרב יותר נכון, יש אנשים מסוימים שבצורה הכי
פשוטה שולטים לי בירידות והעליות ובעיקר בחיים עצמם.
מי נתן להם שליטה?
אני, כמובן! אבל לא מרצוני.
כל "בעלי השליטה" שבחיי, הם בד"כ אנשים שנתתי להם להתקרב אלי.
להתקרב יותר מידי.
יש אנשים שאני יודעת מראש שלא כדאי לי להתקרב אליהם.
מהסיבה הפשוטה שהיא - אני לא סומכת עליהם. כמובן שזה לא בגללם,
אלא בגללי. אני בררנית מאוד באנשים שאתם אני בוחרת להיות
בקשר.
מאותה סיבה, רוב האנשים שנמצאים סביבי בחיי היומיום, לא חביבים
עלי במיוחד ואני דואגת להראות להם את זה לפעמים. להזהיר אותם
ממני.
את החברים הטובים שלי, אני יכולה לספור על כף יד אחת, ואני
אפילו לא צריכה את כל האצבעות. קשה לי להתחבר עם אנשים. אבל
אני לא מרגישה חיסרון מסוים, טוב לי איפה שאני. הסיבה שחברים
זה משהו שלא בא אצלי בקלות היא שרוב האנשים לא רואים את המושג
חברות כמוני. לא לכולם היה את הניסיון חיים שלי. לא כולם שמים
לב לתכונות הקטנות אצל אנשים שמעידות באופן ברור מבחינתי על
אישיות כזאת או אחרת. חברים, זה אחד מהדברים הכי חשובים שיש לי
לגביהם זכות בחירה בחיים, זו הסיבה שאני גם מכבדת אנשים שקיבלו
החלטה לא להיות איתי בקשר מכל מיני סיבות, אני לא הולכת להכריח
אף אחד.

בכל מקרה, כפי שהזכרתי קודם, אני לא טיפוס חביב. למרות זאת אני
דואגת להיות ברוב המקרים פוליטיקלי קורקט.
להיות צודקת ולהגן על אלה שמתנהגים אליהם לא יפה, זה אחד
מהדברים שהכי חשובים לי.
יש מצבים שבהם אני זאת שתוקפת את החפים מפשע סתם. וברוב הפעמים
אני מודעת לכך שזה מה שאני עושה. כן, זה כיף לי.
אני כוחנית, שתלטנית ומלאת רגשי נקם ואני בהחלט יכולה להודות
בזה בפני עצמי ובפני העולם.

למרות כל אלה, כן, יש אנשים שמסוגלים למשוך לי בחוטים.
לעצבן אותי, לשמח אותי, לרגש אותי, להעליב אותי, לדכא אותי
והכי חשוב - לשנות אותי.

לא פעם ולא פעמיים לא יכולתי למנוע מעצמי את השאלות המתבקשות
-
"האם זאת באמת מי שאני?"
"האם יכול להיות מצב שזו לא באמת האישיות שלי?"
"איך אני אי פעם אוכל להיות מאושרת בחיים שאני חיה אם אני לא
בטוחה שהם שלי?"
"איך אוכל למנוע בזבוז של חיים שלמים שבהם הייתי מישהו אחר ולא
עצמי?"
"האם מי שאני כרגע זה בסה"כ תוצר זמני של "מושכי החוטים"
בחיי?"

בנוסף לכך שמתי לב, לשינוי ניכר באישיות שלי בכל פעם שאני
מתאהבת מחדש. כל שינוי תלוי בסוג האדם שבו אני מתאהבת.
למשל עכשיו, אני מרגישה רגשות עזים כלפי הבנאדם הכי מוזר בעולם
לטעמי. אבל מה לעשות? הוא עושה לי את זה.
כתוצאה מכך, לאחרונה אני בהחלט יותר מוזרה מהרגיל. גם משום מה
אני יותר בטוחה בעצמי לידו (להיות בטוחה ליד אלה שיש לי רגשות
כאלה כלפיהם זה דבר שלא אופייני לי), אולי זה בגלל שאני מרגישה
שאנחנו שווים מכל מיני בחינות.
אני בטוחה שהוא אינו מודע להשפעות הרבות שלו עלי. אני בטוחה
שגם אם הוא היה יודע זה לא היה ממש מזיז לו.
הוא, רק דוגמא אחת לכמה שאני מושפעת מהסביבה החיצונית.

מעניין אותי לדעת מה הייתה האישיות שלי היום אם הייתי גדלה
לבד, באי בודד. הרחק מציביליזציה. הרחק ממנו ומכל אלה שקדמו
לו.

הרחק מהמושכים בחוטים.