איוב כהן / חיזיון |
וזיכרון הקול, חנית חדה דוקר
אינו מרפה
וילון היה לי חזיון, נע במשב תועה
ודימדומים היו
ועינייך ירוקות, מביטות בי אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|