מרגישה כעץ בשלכת,
אשר איבד כבר את עליו
הוא קורא להם לבוא, לחבק אותו בחוזקה.
ענפיו ברוח מתנדנדים,
לא מוצאים את מקומם
בסה"כ רוצים קצת אהבה.
העלים אותו נטשו, והוא נותר בודד.
הרוח לו קורצת:"אביא עלייך הרס"
דמעותיו חונקות לו, כלואות בבטנו
רוצות לצאת, רוצות לפרוץ.
אך הרוח לא יודעת, היא רק מתבדחת
הרוח לא שומעת, אל זעקות ליבו.
הוא ביישן, לה לא יאמר
שבו היא פוגעת
לא יבקש ממנה שתחדל
שתחזיר לו את עליו.

יושבת ועליו מסתכלת,
בוכה את דמעותיו הכלואות.