לא במערומיי באתי לזרועותיך
כי עטויה כסות שקר צפופה
לבשתיה לפני שנים להתחמם בה
והייתה לי לעור שני.
התחזיתי למי שהייתי פעם
עטופה בצעיף של יומרה
ויהירות דמעותיי.
שיכרתיך בנופת שפתיי וגופי
ולא ראיתני.
כך אהבת אותי. את דמותי המוצעת
נפלת שלל לרגליי הדורסות
תמיד לבדי
מעולם לא למדתי כיצד לאהוב.
בסופו של דבר זה נגמר.
סלחתי לך על היותך זכר
סלחת לי על מי שאינני
ומי יסלח לי על חיי? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.