ארד תומס מסון / בלוז |
במפוחית
ג'וני יודע לנגן.
דמייני לך! מפוחית מתנגנת
ברקע, ומהחלון שדות ובקיץ
יצהיבו קלחי תירס
(דמייני אותי פורט על הגיטרה
המעלה אבק בפינה).
אני מצייר אותך
בעפרון פחם
את עירומה ויושבת
בגבך אלי ופנייך
לשדות
ג'וני מפסיק ללגימת
אמסטל. לעזאזל,
הוא אומר, אתה לעולם
לא מצייר אותן מלפנים.
אני רוצה לומר לו ש
את הכי יפה בעולם ש
יש לך צלקות
מושלמות, שמעולם
לא אהבתי ככה.
נגן, אני אומר לו,
עוד מעט ירד ערב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|