שמיים כחולים, הירח בהיר.
אינספור כוכבים ונקודות בשמיים.
צרצרים, צפרדעים ואחיות אחרות,
בשקט בשקט, את הלילה מחיות.

מנק' גבוהה הוא מביט על הנעשה סביב.
את כל ביתו שם הוא על הגג, כאילו נחשף לעין כל דורש.
כל קירות הבית קרסו ונותר הוא וחייו ללא שום אינטימיות.
הוא מסתכל על הדשא הירוק, הלח, שממטרות הגינה רק "דיגדגו" לו.
מוזיקה ברקע, דף ועט ביד, והמון מחשבות על העבר, ההווה
והעתיד.

את העבר, אין להשיב.
את ההווה, צריך לחיות אותו כמו שהוא.
ואת העתיד, אין איש אשר יודע.

כל בחורותיו עוברות לנגד עיניו.
מנסה לחשוב, האם הוא באמת אהב?
רוצה כבר את האחת שתביא לו אהבה. שתביא לו משמעות נוספת
לחייו.
לא רוצה עוד משחקים, אלא רק אהבת אמת.

אנשים מברכים אותו בלילה טוב.
לאט-לאט, אורות החדרים כבים.

והוא לקראת שינה מבין, כי רק כשהעתיד יידע מה יעלה בגורלו.
אין מה לעשות עד כמה שהוא מאוד רוצה...
אין דבר כזה אהבה....
אולי רק באגדות.