עם הדם הכהה הקולח בצינורית
מן הווריד, ארבע עונות דם בשנה
מפכפכות המחשבות

מזה כמה שנים אני חייב גם באישור
רופא "הנ"ל בריא ויכול לתרום דם" -
בגלל הגיל אומרים במד"א
הזמן אתה יודע
הזמן הם לא יודעים החל משעמדתי
על דעתי ולא ייתם עד
שאצא ממנה

    הוא זורם בדמיי הזמן ומתחדש כמוהם
    מקשיב לי לרוב שהרי גם אני קשוב לו
    לא קם עליו והוא לא עליי מתקומם
    וברצותי אני חולק בו עם מי שאין לו משלו
        כמו בחיוך כמו בשיר
        תשר זמן בדיוור ישיר

    פסק זמן.
    אין לי צורך בדייט מחודש עם עצמי
    סתם משקיף מבחוץ כביכול לא אני
    מין חלום כזה שבו זמן דמי בי קורא
    עד שגם בלי מכשיר השמיעה באוזני רק אני
    שומע ממש את השקט לפני, אחרי
        השקט הזה הגובר על קול הסערות
        שקט נורא הוד

לאט שלא אסתחרר
אני פוסע בעקבי הזמן בגרם הלולייני
של מעלות מחשבותיי
עצום עיניים (מתוך שינה? בגלל הבוהק?)
אני רואה שתיקה ממללת שיר.
מועד, אולי מחליק מעט למטה
כמו בסולמות וחבלים של נכדיי
חוכך אולי אני שוגה במחשבות אך
מחשבות אינן משגה ואני
הוגה בהן יומם ולפעמים
גם לילה, סודר
ומעיין ומשער, מניח ומשיג
שוקל ומתלבט
דן עם עצמי

יודע
מי שחושב במקהלה אינו חושב

כמה חיות#
               ריחות
                        אורצל
                                 רוחות עזות
יש בדממת הזמן המפכה
הזאת

===========================

# חיות - ח' בחיריק, מלשון חיים