שרי אטרמן / דמעה שורפת |
לא רואים את הסוף,
הדמעה מסוגלת,
את נשמתך לחטוף.
להמשיך לבד ללכת,
בלי סיכוי לידיד,
הדמעה אותך חורכת
ואת רגליך תרעיד.
באפיסת כוחות מנסה לעצור
ולראות אם יש עוד חיים,
הדמעה תכריח אותך שוב לזכור,
שבאופק מי ים מלוחים.
כשתמצא מטמון גדול של זהב,
לא תמצא עם מי לחלוק
והלב ייזכר במי שאהב,
הדמעה מן העין תחמוק.
והסוף עוד באופק, רחוק
והדרך צרה, ועפר מלאה.
הדמעה- היא שורפת עמוק,
נשאר הייאוש, נעלמה התמיהה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|