|
"הדבר הכי קשה בכתיבת סיפור" אומר דני לחבריו "זה למצוא שמות
לדמויות. אני פגשתי פעם סופר שהסביר לי שזאת בעיה רצינית.
לדוגמא, צריך להזהר שהשם לא יהיה נדוש מדי ושיתאים לגיל של
האדם."
"באמת?" שאל בנו מלכישוע
"כן, ושהסופר במהלך סיפוריו לא יחזור על אותם השמות."
"וואו" אמרו ביחד שלושת הצביקות
"ושהשם יתאים למוצא של האדם"
"זה נשמע מסובך" אומר זאביק מעזה.
"או שלא יהיו שמות מגוחכים"
"נכון" אמרה אשתו דורינה
"והכי גרוע זה, שבסוף ממציאים שם ממש ממש מטומטם!"
ברגע זה כבר נמאס לזרעון ומגרפידותי והם יצאו מהבית של דני. |
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.