|
אחרי תרגול מסיבי של דיכאון
כמעט קשה להוציא את המילים מהפה
אני שמח
אני מאושר
קמתי היום בבוקר וטוב לי.
למה? אין סיבה מיוחדת.
פשוט עול דמיוני כזה או אחר התפרק ממני
השאיר לי מרחב לשאוף אוויר צח
רצון לחייך אל העולם
תקווה שהעולם יחייך חזרה
חיות
ועליזות. |
|
|
סוף סוף!
הכרה!!
(וברקע נשמע
הפזמון החרישי:
פיים! איים גונה
ליב פוראבר,
איים גונה לרן
האו טו פליי...) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.