בת שבע נכנסה לחדר הטיפולים של רופא הנשים, ד"ר קלינברץ'. דבר
לא הסגיר בפניה את שבאה לבדוק. הד"ר חייך אליה חיוך בלתי נמנע
והזמין את הנערה הצנומה והיפה לשבת. בת שבע התיישבה בנימוס
והניחה ידיה על רגליה המכונסות. הד"ר הבין שזו הפעם הראשונה
שבת שבע נבדקת אצל רופא נשים ניגש לארון הלבן והוציא מתוכו
חלוק לבן שקוף למחצה. הוא הושיט לבת שבע את החלוק והורה לה
להתפשט ולהישאר אך ורק כשהחלוק לגופה. הוא יצא מהחדר וחזר
כעבור מספר דקות. בת שבע כבר הייתה שכובה על מיטת הטיפולים
הקרה. הוא הניח רגליה על כני המתכת, ביקש ממנה לנשום עמוקות
ומבלי להכינה מראש החדיר ידו לתוך סודה המוצנע. בת שבע נבהלה
והד"ר שהבחין בכך ניסה להרגיעה. דקות ארוכות טיילה ידו בתוכה,
וכשהוציאה לבסוף, חשה בת שבע דקירות מציקות. שוב יצא הד"ר
מהחדר והניח לבת שבע להתלבש לבדה. היא חשה מושפלת, לא השתהתה
ולו לרגע ולבשה את תחתוניה הפשוטים, את גופיית הכותנה הלבנה
ומעליה חולצה אדומה מכופתרת, גרבה גרביונים ולבסוף לבשה את
החצאית הארוכה. היא התיישבה על כסא העץ ונעלה נעליה כשהד"ר
נכנס לחדר. הוא התיישב מולה ופניה עטו ארשת רצינית. הוא ניסה
לחייך חיוך מאולץ בעת שפסק את דינה והראה לה את פירוט תוצאות
הבדיקה שגילתה שבת שבע, כמו שחשדה היא עצמה, בהיריון. הנערה
הצעירה לא יכלה לשלוט בדמעות שעלו והציפו את עיני התכלת. היא
פרצה בבכי קורע לב ולא עזרו חיזוקיו של הד"ר.
לכל שונאי הסיפורים בהמשכים, עמכם הסליחה. המשך יבוא :)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.