כשנערה זעקה
ברחובות השקיעה
מחשבתי נפסקה

והספק בי עלה
בעוד אתה מתבצר לך
מתבצר תחת חומותיה
של ארץ מגנה

וכשאחשוב שוב על בריחה
ברחובי תבכה אותה הנערה
ומי אני שאחלצה מצרה?

ובשעת מצוקה
תחלוף הפגועה
מבלי להביט
כשאתחנן לעזרה

ובזריחה אצלע
חזרה לביתי
קורבן אדמתי
שוב אזכר בך אחי
בפשעך שבגלות שמיים
בלוקחם אותך ממני

אזעק שוב לעזרה
אך שוב היא לא תקשיב לי

כמו מעגל קסמים
שסוגר קוסם זקן

כמו מוות בהיר
ביום אפל

אך במוחי נרקמה
מחשבה שעלתה

אגור בארמון מכושף
אשרוף את ילדי אלי-הרע
ושוב אחיה בחטא
ושוב אסתתר מידי
ההם - המביטים בי

המביטים ולא נותנים
לי מנוחה

וכשאמות אהיה
אתם

וכשאמות אביט
בך.