חופש, היקום של הכאב, ביקשתי בסך-הכל לאהוב אותך, אבל אחר כך
צעקתי כל-כך הרבה שנים,
"איזה אידיוט אני" כל-הזמן אני אומר, כל הכאב מתרכז במקום אחד
ואני מתנפץ לרסיסים,
אולי פעם אחת אני אסתכל לך בעיניים מבלי לבכות, יפה כמו אש
מרקדת לפני, בוערת, מתפרעת, נמשכת והורסת, גורמת כאב אבל כל-כך
מופלאה ומדהימה, לפעמים אתה חושב שאת האהבה אף-אחד לא מקבל
כדבר טוב ומי שאומר שזה טוב הוא שקרן, לפעמים אתה נזכר שהיה לך
כל-כך טוב לחשוב שפשוט אין אהבה, שלא הבנת את האנשים ההם, אז
אם אתה רואה מנהרה שחורה כשאתה עוצם את העיניים ופתאום זה לא
רק חושך וזה כל-כך כואב, אז אולי, אולי אתה אוהב.