מולי ביין / בכי אדומים |
ובבכי אדומים, עת נפשי גוועת
למגע מילותיך המלטפות
גופי הנושק לגופו של אחר
בתעתועי דימדומים מייחל לבואך
דמעות מלאכים תלושי כנפיים
עוטות על כאבי מבוקר עד ליל
מנסות לשווא לשטוף ייגוני
אך גם ייסורי וכן משאלות תפילותי
יודעים כי דבר לא יחזירך אלי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|