עומד שם, מסתכל פנימה,
ואין שם כלום.
מחפש, נובר בריקנות,
ואין שם כלום.

מרגיש עצב מוזר,
על דבר שמעולם לא היה לי,
אבל איבדתי.
אף פעם לא חשבתי על כך,
תמיד הנחתי שזה שם.
אבל אין שם כלום.

אפילו אינני יודע מה זה,
אך זה חסר לי.
אינני יודע איפה לחפש,
או איך.
אינני יודע מה לעשות כשאמצא זאת,
אך יודע אני שאין לי אותו.

יש לו הרבה שמות, הרבה פרצופים,
אני מכיר חלק, וחלק לא.
לפעמים הרגשתי בו, כמעט וידעתי מהו,
אך פחדתי להמשיך, פחדתי לדעת.

ועכשיו אני יושב כאן,
מול המסך הלבן.
ובוכה בלי דמעות,
על החור שבתוכי.