את הסיפור הבא יש לקרוא במבטא של ילדים קטנים

שלום, קוראים לי רוני, ואני בן חמש. הגננת ביקשה ביום חמישי
מכל הילדים בגן לספר סיפור על ההורים שלהם. זה הסיפור שלי,
ואני מקווה שיהיה לכם כיף.

כשאבא שלי היה ילד קטן הוא היה הילד הכי שובב בגן. הוא היה
מטפס כל היום על הלמעלה של המתקנים, ואחר-צ'הריים כשהוא היה
הולך עם סבתא שושנה לפארק הוא היה עולה על כל העצים. סבתא
סיפרה לי שכל פעם אחרי שהוא היה עושה בלגאן היא הייתה אומרת
לסבא "אוי, הילד הזה לא ימצא כלה לעולם". אבל עובדה שכן. הרי
הוא ואמא התחתנו, עם נשיקה והכל, ואז אני באתי.

כשאבא שלי היה כבר בכיתה א, הוא כל היום היה עושה שטויות. כל
הזמן בהפסקה הוא היה הולך מכות עם כ-ל הילדים, ובשיעור המורה
כל הזמן העמידה אותו בפינה, כי היה עושה הרבה רעש, ו... ו...
והוא גם היה זורק ניירות, ו... ואבא אפילו סיפר לי פעם שהוא
היה זורק כדורים של נייר עם רוק על איזה בת אחת, מפחידה כזו.

כשאבא שלי, כבר היה גדול, ועלה במדרגות לתורה, הוא היה קצת
יותר בסדר. סבתא אמרה שהוא כבר לא היה כ"כ מפריע בשיעורים. אבל
הוא כן היה עושה צרות. סיפרו לי שאפילו לא הרשו לו לבוא יומיים
לבית-הספר פעם אחת. זה בטח לא היה כיף, לראות את כל החברים
עוברים בשער, ורק לך אסור.
לפעמים, קצת אחרי שהיה יורד גשם, וכל החול בארגז הקפיצה היה
בוץ, אז אבא שלי היה לוקח שני חברים, והם היו עושים מלא כדורים
וזורקים על הבנות בשיעור ספורט. אבא אמר שפעם הייתה איזו ילדה
אחת, יותר גדולה ממנו, והיא באה ודחפה אותו לבוץ, והוא ממש כעס
עליה כי כל הבגדים שלו היו עם בוץ, אבל אבא גם סיפר לי שהוא
הרגשי מוזר כזה, בבטן. הוא כעס על הילדה הגדולה, אבל הוא לא
רצה להרביץ לה.

כשאבא שלי כבר היה ענקי, הוא היה כבר כמעט בסוף בית-ספר. הוא
היה בנבחרת ההיאבקות, והייתה שם בת אחת, בגיל שלו, ואבא אמר לי
שהוא אהב אותה מאוד. הוא היה מנצח בכל קרב, אפילו יש לנו בבית
גביע יפה על המדף בסלון. אבא קיבל אותו באיזה תחרות חשובה. אבא
שלי היה הכי טוב בנבחרת, אבל הוא אמר שפעם הוא היה צריך להילחם
בבת הזו, והוא הפסיד בכוונה, כדי שהיא תנצח. אח"כ סבתא אמרה
שהוא והילדה הלכו לאכול בערב, ולאבא היה כיף. הייתי בטוח שזו
אמא, כי כשהיא משחקת במשחק במחשב היא תמיד מנצחת, אבא אמא אמרה
לי שהיא לא הייתה אף-פעם בנבחרת...

כשאבא שלי כבר היה ממש מבוגר, הוא הלך לצבא. היו לו מדים
ירוקים. פעם, בפורים התחפשתי לחייל, אמא אפילו קנתה לי אקדח
שיורה, וסבתא אמרה שנראיתי בדיוק כמו אבא, ביום שהוא התגייס.
כשאבא הלך לצבא, הוא היה הכי חזק. הוא היה בבסיס גדול, יפה
כזה. אבא אמר שהוא הכי אהב לאכול שם בבוקר, ארוחת הבוקר הייתה
הכי טעימה בעולם, אפילו יותר טעימה מהשניצל של אמא... אבל אבא
אמר לי לא לספר את זה...

כשאבא כבר סיים להיות חייל הוא התחיל להיות רופא מחשבים. אמרתי
לאבא שמחשבים אף-פעם לא חולים, אז בטח בכלל לא היה לו עבודה,
אבל אבא אמר שלמחשבים יש וירוסים ואז קוראים לרופא שיבריא
אותם. אבא אמר שהוא היה כ"כ טוב, עד שכל פעם שהיו רוצים רופא
מחשבים היו קוראים לו. פעם, אבא פגש מישהי, והוא אפילו הבריא
לה את המחשב. אבא אמר שהוא לקח אותה לסרט, ואפילו הרשה לה
לישון אצלו בבית. הוא סיפר לי שכשהוא קם בבוקר היא הכינה לו
ביצה מקושקשת ממש טעימה, בדיוק כמו בצבא, כשאבא היה חייל. אבא
אמר שהוא אהב את האישה מאוד, ושהיא אהבה אותו, ואז הם התחתנו
ואני באתי.

אני לא יודע אם זה מה שקרה באמת, אבל זה מה שכל הזמן הגדולים
מספרים לי.
פעם, לא ידעתי למה, אבל היום, אני כבר גדול ואני כן יודע.
עכשיו אני כן יודע, למה אבא שלי, ואמא שלי התחתנו, ואני אפילו
יכול להגיד לכם.

רוצים לדעת?







אבא שלי, התחתן עם אמא שלי, בגלל הביצים שלה...