|
מה אוכל להגיד אין לי חיים
זו לא העובדה שאני ער כל הלילה מול המחשב
משחק שחמט נגד ילדים קטנים עם כינויים גדולים
בודק אם עוד מישהו נכנס לעמוד שלי ובמקרה אהב משהו שכתבתי
וכשנימאס עובר לזפזפ בשידורים חוזרים בכבלים
חי כמו ערפד מאגדות ילדים
ישן ביום ער בלילה
חי מהיום להיום לא רואה את המחר
מתקשר לחברים מידי פעם רק כדי לא להישאר לבד
ולמרות זאת מרגיש תמיד לבד
למרות שיש מישהי שתישאר לי תמיד עמוק בלב
על חברה אין מה לדבר
את שנתי העשרים עברתי כבר מזמן
ולמרות זאת מסוגל לאבד עשתונות אל מול משחק מחשב
חוזר מחתונות של חברים
שומע אותם מדברים על ילדים משפחה
ולא רואה שם את עצמי
גם לא בעוד שנים
מחפש תכלית
ולא ממש מוצא
לא מהטיפוסים שיוצאים להודו למצוא את עצמם
גם לא מאלה שדופקים את הראש בסיני
חובב ספורט
בעבר גם באופן פעיל
כיום ספורטאי כורסא מצטיין
לא מסוגל להניח מהיד ספר שהתחלתי
ומתחיל הרבה
חולם על דרקונים וגיבורים מעולם אחר
אבל נראה כמו בטטה
עד לפני שבוע וחצי חייל
לא מהאלו שמסתערים אל מול אויב
למתנדבים הנשק האישי הוא המקלדת
אוהב מחשבים
מוריד מהרשת ספרים ללימוד עצמי " 21 יום ואתה ענק"
כושר ההתמדה מתמוסס קצת אחרי הכותרת
מאלו שכל שנה באספת ההורים אמרו עליהם
"בעל פוטנציאל בלתי מנוצל"
זוכר עובדות ודברים לא חשובים
אבל לא מסוגל להצמיד שם לפרצוף
לא סובל אנשים קטנים
כאלו שצריכים אחר שיחשוב בשבילם
אוהב סרטים בהם הגיבור
לא יוצא רק עם שריטה מפיצוץ גרעיני
למרות שגם לי מן הסתם צד אפל
רוצה לחשוב שאני מהטובים
4.6.2001
12.12.04 לצערי עדיין רלוונטי |
|
זה לא יכול
להמשך ככה. אתה
חייב לצאת מהחדר
מתישהו, אל תדאג
הם הלכו ולא
נראה לי שהם
יחזרו. הם לא
יעשו לך כלום.
המורה מנסה
לשכנע את המנהל
לצאת מהחדר שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.