אסתי שגב / המערבולת השקטה |
ובתוך מערבולת של החיים,
אני ניצבת באמצע,
מנסה להבין מי אני.
בתוך מחשבות שחורות,
אני מנסה לראות אותו,
מטושטש
ועדיין מסנוור.
אני מושיטה יד לתוך הלב
ומוצאת אבן קטנה
ומתחילה לבכות.
המערבולת הזאת מטביעה אותי ואותך,
אך ידך אוחזת בידה של האחרת.
דמעותיי כבר לא עוזרות,
אני מחייכת,
כשבתוכי מערבולת השתיקה,
פוסקת.
להתראות אהובי היפה,
אני נפרדת ומשאירה לך דף ריק,
כבר לא עומדת באמצע,
זזה הצידה
ומפנה את דרכי,
לאלו האוהבים באמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|