בוא, שב בבקשה. איך קוראים לך תזכיר לי?
אה כן, אתה חדש אצלנו, נכון? בוא שב, תרגיש בנוח. אה, אוקי, אם
אתה מעדיף לעמוד.
ספר לי על עצמך קצת...
תראה, אני לא יכולה לעזור לך אם אתה לא מדבר.
מה אני אומרת? שאתה צריך לשתף פעולה!
אוקי, אני מבינה. יעזור לך יותר אם אני אשאל ואתה תענה? יופי,
מצוין.
ובכן, שאלה ראשונה. איך אתה מרגיש? אני מצטערת לשמוע... למה?
אני מבינה... תן לי קצת רקע, איך זה התחיל, מתי...
אהה... קיבלת טיפול תרופתי בעבר?
אוקי, וייעוץ פסיכולוגי? מה מצחיק? אוי, אני מקווה שאתה לא
מקובע מדי במחשבה הזו, אחרת אני לא אוכל לעזור לך! כן, אני
בטוחה, זה המקצוע שלי, זוכר?
טוב, מתי ניסית פעם ראשונה? אני מבינה... איך?
אוי, זה לא כאב?! אוי לי... תשמע, אתה בחור צעיר, למה כבר ללכת
על דרך פעולה כזו נואשת?
אני רואה שלא קל לך. אבל אני צריכה לבקש שתמשיך.
בסדר, אני מבינה... טוב, תראה, אנחנו צריכים לעצור להפעם. אני
מקווה שתתאקלם אצלנו מהר. אני אנסה לפגוש אותך שוב מחר, בסדר?
להתראות.
הלו, שולה? את יכולה בבקשה להכין לי קפה? כן, אה בסדר, תמסרי
לה שאני אפגוש אותה מחר, תגידי כבר היית במסעדה החדשה הזו?
כן, אני יודעת... מה? אה כן, היה מעניין מאוד. כן, בחור חדש,
עוד אחד מהסיפורים העצובים האלו.
מה אני אגיד לך, ההנאות הקטנות של החיים.
רק רגע שולה. כן? כן, אם ככה אז תקשרו אותו ושימו אותו בבידוד
עד שיירגע. כן כבר בדקנו רגישות תרופות, אפשר להזריק לו מה
שצריך.
כן שולה, אני איתך, איפה הייתי?