|
בכל פעם שהכאב לי קרא
נאלצתי לענות
בכל פעם שהדם בדרכי נקרא
לא היה לאן לפנות
אז לקחתי את הסבל שהיה את ואני
וקידשתי אותו על מזבח
ידעתי שעם קצת השקעה וסבלנות
אוכל גם אני להיות כמוכם, לרוצח
שאל אותי אלוהים פעם
"הזה העיקר?"
ועניתי "הרי חלילה שתיתן
לי להיות מאושר"
אז אני רק שנאתי
והוא חייך ושתק
לו רק עצרתי ווידאתי
שלפחות גם הוא קצת נחנק
איני יכול ללכת
מעולם לא הייתי
איני יכול למות
מעולם לא חייתי
הייאוש אותי קרע
באלפי דרכים שונות
בכל פעם שהכאב לי קרא
נאלצתי לענות |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.