|
כביש צדדי, ים זכוכיות שבורות. הנה אני עומד
להנחית את המכה האחרונה
הגואלת
הרדיו עוד פועל
תווי פניך המתעוותים בכאב משתקפים במד המהירות של המכונית
המעוכה, אתה כבר אינך זז בתוכה
אך המחוג תקוע על מאה חמישים בדיוק
כפי שהורה לפני החבטה ורעש הריסוק החזק שאחריה
(פורד מוסטנג חסרת-גג מגרגרת בקול נמוך לצד הדרך)
על המושב האחורי שוכב מיכל פלסטיק מלא בנזין, אני נזכר
איך איבדתי את בתוליי
עיניי יבשות ברוח החמה אך בירכתיים הקהים של מוחי
מאכלת צריבה קשה שאינני
מסוגל להסביר
אני מכיר את כל החטאים שלך בעל פה. אין
לנו צורך בכומר
אם תרצה, בחצותי את עשרת היארדים
המפרידים בינינו
תוכל לומר כי לקראת הסוף חזרתי אליך. בזמן שעוד נותר
בקצה המפרקים חשוב על אחר הצהריים
הזה ועל כל מה שהיה לנו לפניו. אל תנסה
לחייך עכשיו, |
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.