בלעתי כדורים.
בערב בלעתי 3 כדורים צבעוניים, 4 לבנים שטוחים, 4 לבנים
עגלגלים ואחד צהוב מאורך.
בלעתי כדורים והלכתי לישון.
חצי שעה לא יכלתי להירדם כי הרגשתי את הכדורים שלא יורדים
במורד הושט ועושים לי כואב.
לא יודעת איך הצלחתי בסופו של דבר להתעורר, רק זוכרת הרבה
צילצולי שעון מעורר ו"נודניק"ים.
הצלחתי להספיק לאוטובוס בריצה חצי מעולפת.
לא הצלחתי להחזיק מעמד הרבה זמן שם בחוץ, אז חזרתי.
חזרתי ובלעתי 3 כדורים כתומים, 3 ירוקים, 3 צהובים, 2 צבעוניים
ו2 לבנים, והלכתי לראות טלוויזיה, קיוויתי למות בלי להרגיש
אפילו...
רציתי להשאיר מכתב אישי לכל אחד, או לפחות מכתב כללי אחד
ולהגיד כמה שאני אוהבת כל כך את כל יקיריי, מצטערת ומבקשת שלא
יאשימו את עצמם.. שלא יחזרו על הטעויות שלי כי אני יודעת שאלו
טעויות, שבמותי אוכל לבקש לפחות שחברתי הטובה תבריא... אבל
הנחתי שאין טעם לכתוב, אז לא כתבתי.
הבטחתי לעצמי שאם זה לא יעבוד, אני אלך להשיג עזרה.
הלכתי לראות טלוויזיה וחיכיתי... הרגשתי כל כך רע, חולשה,
בחילות ובעיקר מעין "סטלה" רעה... המון סרטים רעים.
האמת התאכזבתי כשהקאתי בפעם הראשונה ואפילו יותר בפעם
השנייה... קיוותי שהכדורים ישארו בפנים ויהרסו הכל... הכל עד
שלא ישאר עוד מקום לנשום, אבל לא.
ככה ישבתי וראיתי טלוויזיה, מרגישה חום שעוטף אותי, אי בהירות,
סחרחורות, בחילה וחולשה... אבל חיכיתי שמישהו יבוא לקחת אותי
לעולם אחר, רציתי למות ככה בשקט, על הספה... בלי שאף אחד ישים
לב.
אבל כנראה שזה לא היה מספיק.