|
התקרבת אליי
כי שמעת שחיכיתי לך.
בשפתיים של אש ציפיתי לך
אבל באת,
ואני שכחתי,
ונישקת אותי בחלומות שלי
בנשיקה מגואלת בדם.
חזרת אליי
כי שמעת שאני עדיין פה.
אבל ברחתי ממך
ואתה רדפת
ידייך אוחזות בי
בעודי נושמת את השיגעון
שנוטף משיכרון החושים המשתלט שלך
ברחת ממני
כי החזרתי תשובה
שפתיי הצבועות בדם חלומי,
מתלקחות בך,
ואתה ממשיך לברוח ממני,
ואתה ממשיך לברוח מעצמך |
|
|
אישתו של זובין
מהטה,
אחרי שמארק שאגל
אותה,
זרקו על אבא
אבן,
ולא נשאר מיוסי,
שריד,
הפנס של גולדה
מאיר,
ושל יעקב
אחימאיר,
דחפו לדפנה
דקל,
ולדן תורן,
ואז נולד לזהבה
בן,
שפתח לסנדי בר,
ושם פגע באהוד
ברק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.