ידעתי שזה יקרה
הקפתי עצמי חומה
סוף סוף אתם לא יכולים לפגוע בי -
או יותר נכון לא רואים את הנזק
חייב להיות בזה משהו טוב, לא?

עכשיו אני יודעת שבאמת לא יהיה כלום
שלוש שנים של אהבה תמימה,
עכשיו הבועה התנפצה
חייב להיות בזה משהו טוב, לא?

אבל זה כואב, כמו להתעורר מחלום מתוק
מנסה לחזור לישון - רוצה לשקוע לתוך העולם שלי
העולם שבו אתה כן אוהב
לא מצליחה להרדם, המציאות מכאיבה לי
אבל...  חייב להיות בזה משהו טוב...  לא?

איך מילה אחת יכולה להכאיב כל כך,
סך הכל שתי אותיות
שתי אותיות שמסוגלות לשבור לבבות,
לשבור חומות.
אפילו את שלי
המעצור שלי נשבר, הסכר התמוטט
הדמעות שוב זולגות
יש בזה משהו טוב?

הנה, עכשיו אני יודעת שאין לי למה לצפות,
אני יכולה לאסוף את מה שנשאר מהלב שלי ולהמשיך הלאה
ו...  זה טוב!
לא?