קחי את המשחקים המזורגגים שלך
ולכי אל המסוממים שאת כל כך אוהבת
אל הגבוהים הרזים החיוורים הנואשים המסטולים
שכל כך צריכים אותך
הלילה
וזהו.
לכי אליהם, תשאירי אותי לבד,
לא גבוה, חסון כמו אל ומלא חיים כמו אחד חדש
תשאירי אותי שאטביע את יגון היעדרך בירכיים מפושקות אחרות
היאבקי, בלילה, אצבעות בנרתיק,
באי-היותי שם, מוחשי כמו קללות -האזינו,
קפוצה וחרוכה, כל כך הרבה אישה בכל כך הרבה עזובה ברוטב
בדידות
אני אהיה שם, בבית המרזח, רוקד על שולחנות עם כוס בירה ביד
ומעריצה פשוטה לוהטת ומסורה למרגלותיי,
אבוז לך ולקרירותך ולאי יכולתך
לתת לי את כולך, כמו שהיה צריך להיות, כמו שרציתי עדי יוון
המצולה,
כמעט:
קחי את המשחקים המזורגגים שלך ולכי -
אני בוחר בחיים.


מבואות ורד סמוקים מדם -נעורים ויין
פאתיה אפופי מעשים שאין לעשותם, בדיעבד,
בואי אליה כרוך בהפשטה וזיכוך
ליישר, בחבוט הפטיש ובלחוץ הסדן ובחום הברזל המתחשל
את מה שהתעקם והושחת עד כי כמעט אין להכיר את מקורו
בימים רבים של טעייה וניסוי ותהייה וגילוי,
עד שאגיע אל מיטתך אהיה
הילד שהלך ממך, עשרים וכמה שנים אחורה
בלי לדעת שעוד ייסגר מעגל
עשרים וכמה שנים קדימה
על חוף הים
שתדהמי כשאשאל אותך אם את
לא קולטת שזאת את
את תהיי את, אין ולא הייתה אחרת מלבדך,
אני אהיה אני, כמו לא ביתק אחר את תומתך,
כמשכבר
החורף,
החורף ילהט, ורד,
הקיץ,
הקיץ יבער