אהבה יקרה!

אחרי שהתמכרתי אלייך עד שיכרון חושים החלטתי להיגמל ממך.
איך אפשר להיגמל מדבר שאתה כל כך צריך אצלך, כל כך זקוק לו.
אני חייבת אבל.
הכרת לי עולמות אחרים, שונים ומשונים.
הכרת לי את ידידות ואת חברות ידידיך הטובים,
והכרת לי אפילו את נשיקה וחיבוק.
את כולם הכרתי ואהבתי.
אבל עכשיו זמן להיפרד ממך, זמן להגיד שלום יפה ולא לחזור
אליך.
אהבה, היית לי חברה נאמנה מבין החברות הכי טובות שלי.
הבאת לי חברים מפה לשם והראית לי את העולם,
אבל מה לעשות כשהחברים נשיקה וחיבוק ידידות וחברות עוזבים
ונעלמים, מזניחים ונוטשים.
אז נעלמה האהבה ונעלמו חברים, ידידים,חיבוקים ונשיקות
אבל מה עם התקווה שבליבי שעוד תחזרי?
גם אותה לקחת.
ושלחת את החברים שלך למישהי אחרת שכבשה את ליבך.
אני מבקשת ממך, תעזבי אותי לנפשי וצאי לי מהחיים.
לא צריכה אותך ולא אצתרך אותך.
אולי אצתרך אבל לא אקבל!
כי הם כבר ביחד, עזבת אותי נטשת אותי והשפלת אותי.
עכשיו הכרתי את שנאה, גם היא חברה טובה.
אבל היא גם נאמנה.
היא תמיד תישאר ולא תעזוב.
היא תלך לאנשים אחרים אבל תמיד אני ושנאה נישאר חברים.
שנאתי להכיר אותך,
מאוהבת לשעבר...