כשטיפות הגשם פוגעות בחלון,
סימן שמישהו בוכה לו המון.
הוא בוכה כי הוא מאוכזב מבני האדם
ומהדרך שבו מתפקד העולם.
כשהוא ברא את העולם הוא קיווה,
שהחלום שלו יהפוך להצלחה.
הוא קיווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר,
שאדם לעולם על חלומו לא יוותר.
שאיש לא ישנא ואיש לא יגרום לאחר לסבול,
שבני אדם ישאפו להכי ולא יחשבו שהם יודעים הכל.
שאנשים תמיד יקיימו הבטחות,
שלעולם לא יסתנוורו מכסף ומבחורות יפות.
שידעו למצוא מטרה ולעשות הכל על מנת אליה להגיע
ובדרכה אליה שיעברו בים וברקיע.
שיאהבו באמת, מכל הלב,
שלא יגרמו לאחרים דמעות וכאב.
נתן להם מכשולים כדי אותם לחשל,
ללמד אותם להיות אמיתיים ולא איזה הד או צל.
הוא נתן להם פה כדי לחייך ולצחוק
ולהבחין בחוכמתם מתי לדבר ומתי לשתוק.
נתן להם עיניים לראות את יופי הטבע והעולם
ונתן יופי לכל אחד ואחד מבני האדם.
נתן להם שכל להבדיל בין הרע והטוב,
נתן להם לב רחב על מנת לאהוב.
נתן להם הורים ולחלק אחים,
ואת האפשרות להיות חופשיים.
נתן להם מבחר של חברים,
קיווה שיוכלו להבדיל מי באמת חברים אמיתיים.
נתן להם לנשום אוויר טהור,
נתן להם אור כשחשוך ושחור.
נתן להם תקווה והמון אמונה
והכי חשוב -
נתן להם חיים על פני האדמה!

מאמינה באלוהים באמונה שלמה!!