אם הייתי אומרת לכם שאני שונאת שיגרה זה לא היה מפליא אף אחד
הרי מי באמת אוהבת אותה? אתה הגברת עם השמלה הארוכה מחממת אבל
מכסה היא מגבילה אותך למה שהיא רוצה.
היא מחליטה על מסלול היא אוהבת סדר וארגון .אני לא אוהבת אותה
היא מפריעה לי מצד אחד זה כל כך נוח שהיא נמצאת שהיא כאן, פה
ועכשיו ממלאת את הזמן שלי בדברים קטנים.
אותו יום שבו החלטתי לצאת מן השגרה היה היום הקשה בחיי טוב זה
לא באמת קרה רק חשבתי כמה נחמד יהיה אילו ו...
כן זה יום קשה מאד היום שמגיע בסופו של דבר אותו יום שבו צריך
לשלוח לה מכתב לגברת הכחולה. נמען, מוען כתובת ומילים חסרות
משמעות על מה שאני רוצה ומאמינה בו, אז בסוף צריך לכתוב רשמי:
בתקווה שתעני לבקשתי לעזוב אותי, לעזוב את חיי לתמיד ותקראי
בבקשה לאדון שלווה ומנוחה שיבוא ויעזור לי ושיביא איתו חבר את
האדון הזה אוף ברח לי שמו האדון זה שאחראי על הכיף והחיים זה
שאחראי על הספונטניות ושמחת הנעורים תקראי לו שיבוא כי מזמן
הוא לא עבר פה.
בתודה מראש אני