כך הגברת דיכטר מסתובבת בבית
מלחשים כולם מאחורי גבה
"תראה את המסכנה" אומר אחד לשני
מסדרת את ביתה המסודר כבר שעות
בידיה הדקיקות והקרירות
"כואב הלב" אמר אחר
על גברת דיכטר, שבעלה יושב בבית גוסס
עומד למות, את מותו הטבעי.

"כך גברת דיכטר הלכה לעשות קניות השבוע"
סיפר אריק קליינמן כשעברתי ליד החנות
"עם בגדיה הבלויים והמלוכלכים"
"זה טבע אדם" הוספתי אני "להיגמר מסופים"
גברת דיכטר המסכנה
יושבת בבית, הורסת ידיה מחומרי ניקוי
בידיה החשופות, הדקיקות והקרירות
חבל על גברת דיכטר, שבעלה יושב בבית גוסס
עומד למות, את מותו הטבעי.

"גברת דיכטר היום הלכה ברחוב"
כך סיפרה לי שושנה צוקרמן, מהעבר השני
"היא הלכה כמו משוגעת! עיניה זזו במהירות!"
(טוב את שושנה אנו מכירים את רמת השפיות...)
בעוד אני מדבר עם שושנה, הנה גברת דיכטר עוברת
"הו שלום גברת" "סליחה, אני ממהרת"
בידיה שקית תרופות ושקית תפוזים
עקבתי אחריה לביתה, מראה מבדר לראותה הולכת
לבעלה הגוסס שעומד למות, את מותו הטבעי.

גברת דיכטר נכנסה הביתה במהירות
על קצות אצבעותיה אל בעלה הגוסס.
הבטתי בהם מבעד לחלון השירותים
ליטפה ראשו, ונתנה לו את כל הכדורים שבשקית
הוא השתעל ונחנק מעט לאחר מכן ליטפה את צווארו
בעלה שמח וקפץ מאושר, והיא המשיכה ללטף ולאחוז בצווארו
לבסוף נרדם. היא הביטה בו,
כיסתה את ראשו מפני הקור וסגרה את האור.
הלכתי לביתי, חושב לעצמי,
"אריק בטח ימות מצחוק!"