הוא סבל מהקלילות של החבר שלו, הקסם הכובש שנראה שהבין סביבו
לעיניו הרעבות. וכשהם נפרדו הוא שנא אותו כל כך שהוא פנה לדייט
- איידס. שירות זה שהכיר לו את דניס היפיופיה, החושנית. מלאך
התאווה העוטף, החם הזה עם העיניים, גרם לו פתאום לא להיות
הומו. האמונה שפתאום הוא יהיה נאהב חמקה ממנו לשב. הוא התחיל
להתבלבל, להתאבד, ולבסוף הבין ששניהם זונות. אפילו שגם הוא
זונה. מתוך גישה חדשה זו לחיים שבה היה מקובל לקרוא לכולם
זונות (וארחיב ואומר כאן שלא סתם זונה היא זונת האיידס למי
בניכם שטרם התעדכן). זו היא אישה חולת איידס שמזכירה את זה
שהיא תשכב לאיזה תקופה עם גבר מסוים שמישהו שואף להתנגש בו.
אני?
פרנואיד?
מה פתאום?
אני רעמסס
הריני מושח
אותי למלך
מיתולוגי
קבלו אותי
או
אתם תיפרדו בסופו של דבר, אמר לי הגורל באותו ערב אכזר.
מליון בחורות סביבי ואף אחת לא מתחילה איתי. האם זה מפני
שאני מוזר
דוחה או בן? ואולי תמיד יהיה מקומי בין הלא מקובלים?
לשון נופל על לשון זבוב הרבדוני.
בעל מום - כל בעל... חץ אחורה שלוש נקודות יא טיפשים. אני
נודניק.
ובעיקר נחות.
על כל הראש.
למה
כולם
נועצים
בי
עיניים
למה עושקים אותי. |