הניגודים שיגעו אותי,
אמרתי לו איקורוס בפעם המאה, תבודד אותי.
הניגודים שיגעו אותי,
מורכבויות מתפרקות בתלת מימד,
בחד אופן.
השערות כיסו על הראש
אבל סתירות העיפו מתוך שינה.
קרקפות יציבות נסדקו בלילה
קרומים לא יכלו להכיל ניגודים
יותר מידי שליליים וחיוביים
ולך תבחר ככה דרך חיים
לך תבחר ככה דרך חיים.  
                                 
                                     

וחפשתי את המושלם. אמרתי שם. שם. שם.
כמו אדם עומד על צוק והדים מגובבים חוזרים אליו
מבהירים לו שבכאן ושם תמיד יראו מולו אדם... דם... דם.


                                       

איקורוס מחמדי, התינוק שלי מת
נשטף עם הדם
הזרעים כוסו בצבעים עזים,
איקורוס מחמדי, שמרת עלי טוב מידי הפעם,
הרחקת אותי מיכל חלומות הזימה המתוקים
ואני חלמתי לחיים ורודות
ואני חלמתי ילדים.



                                     

עכברים מסתובבים לי בחדר וזנבות מוזרים.
אני תרה אותי,
כל היום כמו בפריזר,
המח נמצא בנקודות כל כך קפואות
שרק לאחר שעות על שעות של פעולה
הוא מתחמם ומגיע לרמה הנכונה.
והנה בוקר אחרי לילה אחד, עוד אחד.
והנה בוקר, יום חדש, שלא היה כמותו,
שלא יהיה כמותו
והמשפט הזה לא מרגש אותי
כי נעשתי פחות תמימה עם הימים.



                                     

התיתן לי לישון הלילה...?
קולות טלטלה באוזני הפקוחה
ציפורים מצייצות, רק להיות, תנו לחיות.
מכוניות מתחילות.
הזמנים כל כך טובים עכשיו
הזמנים כל כך קרובים עכשיו
התשמע כולי
בתוכי שלי?


                                 

נכנסנו לצרות ושוב ניגמרו בבית הירקות.
הקץ לבריאות
הקץ לבדידות.


                                 

מישהו מחזיק אותי בכל המקומות הנכונים ולא משחרר.
מישהו נחפז לעברי באמצע הלילה ולא מוותר.
מישהו שונא אותי מספיק בשביל לאמלל.
אישה אחת רוצה שאתעמל.


                                 

 


אתה רואה אותי איקורוס קטן?
עומדת כאן וכאן וכאן
ובכל הנקודות הקטנות אני תמיד מחפשת אותך
ואת אותו כתם לידה
שניחנתי בו גם אני.



                               

נכנסנו לימים קשים הוא אומר לי.
ועכשיו את תצטרכי להתחיל לתפור בלי חוטים.
נכנסנו לימים הוא אומר לי תזהרי ממחטים.
בנו של אלוהים,
גור של מחמדים, כולו יופי, כולו חמלה. איקרוס, ימינה בפניה ?




   27.5.03