|
ביום חמישי
באתי אל עומר
והכנו צמידים מדבק.
זאת היתה הפעם הראשונה בהרבה זמן
שהרגשתי שאני באמת מדברת עם מישהו
בתור אני
ולא בתור אני עם מסכה
מצאתי את בקבוק הדבק על המדף שלו
ומרחתי לשנינו על הידיים
וצבעתי בטוש כחול
ואז שוב פעם
עוד שכבה.
הוא לא אמר כלום על זה שגמרתי לו את הדבק
שאחר כך נזכרתי שהוא היה צריך לפוסטר בהיסטוריה.
הוא אמר שרק איתי
הוא מרגיש שהוא יכול להפתח
ושאני מבינה אותו
ורואה כמה הוא באמת מוזר.
הוא דיבר
על עצמו
ועלי
ואז אני דיברתי על עצמי ועליו
והתרכזתי בצמידים מהדבק.
קילפתי אותם מכפות הידים שלנו
ולאט בזהירות ענדתי את הצמיד על ידו
ואחר כך בזהירות על שלי.
אמרתי לו שאלה צמידי החברות שלנו.
והוא חייך
ואני התחלתי לשיר
את השיר של פרפר נחמד
ככה, כי זה מה שהיה לי בראש באותו הרגע.
ואז הוא הצטרף אלי.
לפני שהלכתי הוא אמר
שהוא לא יסיר את הצמיד לעולם
הצמיד שהכנתי לו מדבק פלסטי.
שמחתי
כמו שלא שמחתי אף פעם
כי סוף סוף יש מישהו שמבין אותי. |
|
|
ואם היא היתה
אני, אח! אני לא
יכולה להפסיק.
איפה היא בכלל?
הבוחנת, דקות
ספורות לפני מתן
הציון הסופי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.