הצבע דהה, הטפט התקלף,
תריס ישן מוגף, חורק.
אלומת אור אל ביתי לא תשוב,
אל ביתי העזוב, העלוב.
שביל לבנים הוביל אל אחורי הבית,
אל מגרפה, מריצה ועץ זית.
פעם הייתה שם אדמת אבות פורייה,
אך כעת עזובה היא ושוממה.
ממך שתיתי וינקתי,
אדמה יקרה!
על כן, אומר לך תודה.
עם מקל ביד,
כמו דחליל מטופש,
את מבקשייך "הברחתי"
ללא הצלח.
לא מקל ולא אבן הצליחו למחוק,
שנים של דם, יזע ודמעות.
עד אשר קבלן ממולח,
בלי מצפון, בלי מוסר,
לקח הכול,
וממך לא נשאר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.