מונה הוק / בערוב ימיה |
כמה ליבה לגלים,
גלי פטל שיציפו גבעות צחיחות,
משלימים את ניר חייה-
ככוכבים זרועים בין נפתולי הלילה
הכבולים לאין מדד.
דקירות הפצירה,
מתמשכות,
אל לב הציפור,
מותירות דרכים ללא נקיק מעבר.
כמהה הציפור שבערוב ימיה,
עיניה יגלו מכל עבר,
גלים על גלים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|