הדמויות במחזה (לפי סדר הופעתן):

אחאב בן עמרי AHAV BEN OMRI : מלך ישראל בתקופת יהושפט מלך
יהודה. מלך רשע שחטא לה'. בתקופתו על אליהו הנביא. מבחינה
מדינית אחאב היה מלך לא רע.
איזבל בת אתבעל IZEVEL BAT ETBAAL : אישתו של אחאב מלך ישראל
בנישואיים דיפלומטים. ביתו של אתבעל מלך הצידונים. הייתה
יפהפיה ומרשעת ביותר. הרבה פעמים הדיחה את אחאב לחטוא.
עבדיהו OVADYAHO : שר הבית של אחאב. היה דווקא צדיק ונאמן לה'.
החביא נביאים במערות סודיות כאשר אחאב ציווה להרוג את כל נביאי
ה'.
אליהו התשבי ELIYAHO HA TISHBI : אליהו הנביא מתשבי הגלעד.
נביא ה' הגדול והחשוב בתקופתו ועד היום נחשב לאחד מן הנביאים
הגדולים. אליהו היה נביא טרום-קלאסי ועיקר פעולתו הייתה כנגד
הבעל והאשרה וכנגד אחאב.
האלמנה: אשה אלמנה שבעלה נפטר. האשה חטאה חטא לא ידוע וציפתה
לבוא הנביא.  לאלמנה היה בן והוא היה חולה ביותר.
אלישע בן שפט ELISHA BEN SHAFAT : יורשו של אליהו הנביא שנמשך
לנביא תחתיו. בא ממשפחה אמידה. היה צייתן ונאמן לאליהו. נחשב
לנביא גדול מאוד אחרי מות אליהו. היה קרח.
נבות היזרעאלי NAVOT : בעל כרם ליד ארמונו של אחאב. איש די ירא
ה'.


מערכה ראשונה

תמונה-1

הדמויות: אחאב, איזבל, עבדיהו, שליח, משרתים.
המקום: האולם הראשי בארמונו של אחאב מלך ישראל אשר בשומרון.
האולם מפואר ומעוטר בזהב, האור מגיע מחלון אחד גדול שניצב ליד
מיטה ובה שוכבת איזבל. הקיר המזרחי מכוסה ביריעת בד אדומה ושם
ניצבים כס המלך וכס המלכה, עשויים משנהב ומעוטרים בזהב.

אחאב: "איזבל בת-אתבעל, כיצד אוכל לספק את מאוויך? לרצות את
תשוקותייך? להגשים את חלומותייך? או יפתי, אישתי, מתוקתי, או
איזבל מלכת הצידונים."
איזבל ( מפתה ) : "או מחמדי אדוני האהוב ומלכי נערץ. רוצה אני
לעבוד את אלוהיי - את הבעל הגדול."
אחאב: "זה נוגד את דבר ה', מלכתי. אז מה? למי אכפת? איזבל, את
תקבלי את מה שבקשת."
אחאב לוקח נייר קלף ונוצה ומתחיל לכתוב, תוך כדי הוא מקריא את
מה שהוא כותב.
אחאב ( מקריא): "אל מלך צידון מאת אחאב מלך ישראל. הנדון:
איזבל. כידוע לך, לא משכבר לקחתי לאישה את איזבל בת אתבעל.
איזבל הענוגה מבקשת לעבוד את אלוהיה ולכן אבקשכם לשלוח לי
פסלים של הבעל ושל האשרה, חפצי פולחן וכהני דת של הבעל."
איזבל ( צורחת): "ואת הנביאים שלי!!!"
אחאב ( מוסיף): "ואת נביאיה של איזבל."
איזבל: "תודה."
אחאב ( קורא): "עבדיהו!!! גש הלום!"
עבדיהו ( נכנס): "קראת לי, מלכי הרם?"
אחאב: "כן, קח נא איגרת זו ומסור נא אותה אל השגריר מצידון."
עבדיהו: "כן, אדוני."
עבדיהו לוקח את האיגרת ורץ החוצה.
איזבל: אני רוצה שגם העם בישראל יעבוד את אלוהיי.
אחאב ( מהנהן בראשו אל עבר איזבל וקורא): "שליח!"
שליח ( נכנס בריצה): "מה רצונך, אדוני?"
אחאב ( רוגז): "קרא לי 'מלכי' , זה ברור?"
שליח: "כן מלכי."
איזבל ( צורחת): "שליח חוצפן! למה לא החמאת לי על יופיי הרב?
בושה וחרפה! בושה וכלימה! הסתכל בעצמך! שערך מוזנח ופרוא, זקנך
לא מגולח, בגדיך בלואים. אני מתערבת שאינך יודע אפילו את גובהך
ואת משקלך! תפלץ שכמותך!"
אחאב: "די די, איזבל יקירתי, הרגעי."
אחאב ( לשליח): "מסור לשר הבנאים שיחל בבניית מזבחות ובמות
לבעל ולאשרה."
שליח: "אבל אדוני, זה בניגוד למצוות ה'! זה אסור!"
אחאב: "אני יודע את זה אידיוט!!! שלח את המסר מייד ועל תחלוק
על דברי!"
שליח: "אני מסרב. לא אתן יד לחילול הקודש ולא אבגוד בה'
אלוהיי, אלוהיי ישראל, אלוהיי האמת."
אחאב ( צועק): "חוצפן! כיצד אתה מעז לסרב פקודה? סקלוהו
באבנים!"
אחאב רואה שלא קורה כלום, הוא שולף סכין ודוקר את השליח.
שליח ( גוסס): "אחאב, ה' יקום את דמי ויענישך על חטאיך... וגם
את איזבל - סופך יגיע...
כל כלב - בא יומו!" ההההה ( גונח) ההההה. ( ממלמל) "שמע ישראל,
ה' אלוהינו ה' אחד..."
אחאב: "איזבל, היפה שבנשות תבל, הרגתי אותו במיוחד בשבילך."
איזבל: "או אחאב, מתוק שלי!"
אחאב ( בטון פיקודי): משרתים! קחו אותו מכאן ומסרו את פקודותי
לשר-הבנאים!
המשרתים לוקחים את גופת השליח ויוצאים מן האולם.
איזבל ( מפתה): אחאב, עשית לי חשק ל... בוא אליי, מלכי...
אחאב מתקרב אל איזבל והם עוזבים את החדר.





תמונה-2

הדמויות: אליהו התשבי, חייל של אחאב.
המקום: כפר ברמת הגלעד. ליד הבמה המרכזית. נערכת הלוויה לשליח
שנדקר ע"י אחאב.

החייל חורט על הבמה את שם הבעל. אליהו עובר ומבחין בכך.
אליהו: "הפסק מייד! כיצד אתה מעז לחלל את שם ה'?"
חייל: "אל תתערב! זה לא עניינך!"
אליהו: "קנוא קנאתי לה'!"
חייל: "רואה את ההלך אשר בתכריכים? הוא קינא לה' ועכשיו הוא
הולך לפגוש אותו..."
אליהו מרים אבן וזורק על החייל, במקביל תהלוכת האבלים עם הגופה
עוזבת את אזור הבמה.
חייל: "הגזמת! עכשיו אתה חשוב כמת!"
החייל שולף סכין ורץ לדקור את אליהו אך לפתע הוא נופל ומת.
אליהו ( פולט אנחת רווחה): "השבח לאל."
חושך.

תמונה-3

הדמויות: מלאך ה', אליהו.
המקום: חושך ודממה מוחלטים, אור נופל על המלאך ואליהו.

מלאך ( פניו כפני השליח שאחאב דקר למוות): "אליהו התשבי מתושבי
הגלעד, הבט וראה: העם חוטא ומקטיר בבמות לשיקוץ הבעל ולתועבת
האשרה ובראשו מלך רע וחוטא, אחאב בן עמרי. ויעש אחאב בן עמרי
הרע בעייני ה' מכל אשר לפניו. כה אמר ה' : לך אל אחאב והינבא
בפניו!"
אליהו: "כל חוטא סופו באש, והגרדום - סוף הגנב, הרשע יאבד
לנצח, וימותו כל בניו. מלאך נשגב של אלוהים - להיות נביא אני
מסכים!"
מלאך: "מצויין, נשאת חן בעייני. עכשיו לך אל אחאב והוכח אותו
על חטאיו. הזהר אותו על הבצורת שה' יטיל אם לא יכנע בפניו.
לעבודה, אליהו!"
הבזק אור עצום. המלאך נעלם. אליהו לבדו ליד הבמה במרכז הכפר.

תמונה-4

הדמויות: אליהו הנביא.
המקום: כיכר הכפר, ליד הבמה, שקט וריק מאדם.

אליהו: "ה' צבאות גייס אותי. ה' בחר בי. אני חייל, חייל של
האל, אביר הצדק!"
אליהו מרים אבן גדולה וזורק אותה על שם הבעל שנחרט על הבמה.
האבן מתנפצת.
אליהו: "חייב לחסל את חילול הקודש הזה. ארור אותו חייל שהשחית
את הבמה. יימח שמו וזכרו לדיראון עולמים."
אליהו זורק עוד אבן על החריטה אך לא הבמה לא ניזוקה.
אליהו ( צועק ): אררר! "למה? תתנפצי כבר, במה רקובה!"
ברק מן השמיים פוגע בחריטה ומנפץ אותה. הבמה שבורה כעת.
אליהו ( בטירוף): "מזמור לה' צבאות. לצדיקים גומל הוא ואת
הרשעים משמיד לפי חרב. למאמיניו עוזר, את אויביו שובר. בצר
יעמוד איתן ובמרחב רם יצב. כל דבריו אמת וצדק. מקיים דין ומשפט
אמת. איש ישר כפיים יצמח יבולו וישרור שלום על ביתו ואיש בן
בליעל יבול פריו ותהי החרב על סף דלתו. אשרי ההולך בדרך הישר
אך אבוי ויסטה לו שעל ימינה או לו שעל שמאלה כי אז רעה גדולה
תיפול על ראשו. דבוק בטוב, רחק מרע. דבר אמת ועל רגל על לשונך.
כי יש דין ויש דיין, ויש שופט, ויש נוקם, ויש תליין. צדק צדק
תרדוף, אליהו! צדק צדק ארדוף! נבוא נבא, אליהו! נבוא אנבא!
זוהי מלחמה...
( צועק בקול רם מאוד) קדושה!!!!

מערכה שנייה

תמונה-1

הדמויות: אליהו הנביא, אחאב, איזבל, משרתים.
המקום: האולם הראשי בארמונו של אחאב אשר בשומרון.

אחאב מעיין במגילות שקיבל, 2 משרתים מחזיקים בידיהם מגילות
נוספות. איזבל מצידה, שוכבת על המיטה ואוכלת ענבים בשעה
שהמשרתים מאכילים ומשקים אותה וממזגים את סביבתה.

אחאב ( קורא): "טוב, נראה: 'מאת שר המס אל מלך ישראל. אנוכי
מדווח כי גביית המסים השנתית הושלמה. כל השבטים למעט שבט דן,
שילמו כסדרם. שבט דן עשה בעיות וסירב לשלם את המס. מבקש אני
ממלכי רשות לצאת בראש כוח מזויין לגבות מהם את המסים בכוח
וללמדם לקח לפעמים הבאות. למען יראו וייראו.' טוב, שיקח קצת
חיילים ויהנה. ( חותם על האיגרת ופונה למשרת) תן את זה לשר
המס, אמור לו שאישרתי את בקשתו ושהוא רשאי לגייס חיילים."
משרת: "כן, מלכי."
איזבל ( מפתה): "מלכי, אתה עובד קשה מידי. נוח קצת בחיקי... "
המשרת עוזב את האולם ואליהו הנביא נכנס פנימה. אליהו מתקדם
בשקט ובטחון לעבר אחאב.
שקט שורר באולם ואחאב מפנה את ראשון לעבר אליהו.
אליהו ( בטון רשמי , חגיגי ונוקשה): "חי ה' אלוהי ישראל אשר
עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה
טל ומטר כי אם לפי דבריי."
אחאב: "מה אתה מבלבל את המוח?"
אליהו: "אחאב, עשית את הרע בעייני ה'. העלת חרון אפו והוא
החליט להענישך. חזור בך מדרכך הרעה. כל עוד תמשיך בחטאיך לא
ירד טל ומטר על פני הארץ - כה אמר ה'."
איזבל ( צועקת): "עירפו את ראשו!"
אחאב ( בזעם): "אישתי צודקת! הרגוהו! תפסו את הליצן הרשע
הזה!"
המשרתים שולפים סכינים ורודפים אחרי אליהו. אליהו בורח מהם.
אחאב: "איזה כסיל. איזה כיף יהיה לסקול אותו."
איזבל: "אכן, זה יהיה תענוג צרוף, מלכי האהוב. עכשיו העת
לקורבן היומי לבעל."
איזבל ואחאב יוצאים מן החדר יחד עם המשרתים.

תמונה-2

הדמויות: מלאך ה', אליהו הנביא.
המקום: אי שם ברחבי ישראל.

אליהו רץ ומסתכל לאחור.
אליהו: "שפר מזלי! הם נעלמו. השבח לאל."
מלאך: "אליהו! הסכת נא והקשב!"
אליהו: "שומע אני."
מלאך: "לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני
הירדן. והיה מהנחל תשתה
ואת העורבים ציוויתי לכלכלך שם."
אליהו: "כמצוותך. אלך לשם בשירות האל הגדול והעצום - ה'
צבאות!"
אליהו מתחיל לצעוד בבטחה בעקבות המלאך.

תמונה-3

הדמויות: מלאך ה', אליהו הנביא.
המקום: נחל כרית.

אליהו צמא ביותר, הנחל יבש לגמרי.
אליהו: "עבר זמן רב, מן הנחל שתיתי והעורבים כלכלו אותי. עבר
זמן רב והבצורת יבשה גם
את הנחל ממנו שתיתי. בצר לי אני פונה אליך, ה' אלוהיי, הושע
נא!"

מלאך יורד אל אליהו.

מלאך: "ויהי דבר ה' אליך לאמור: קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת
שם הנה ציוויתי
אשה אלמנה לכלכלך."

אליהו ( קד בפני המלאך): "כה אמרת וכה אבצע."

תמונה-4

הדמויות: אליהו הנביא, האלמנה.
המקום: בית האלמנה אשר בעיר צרפת שבממלכת הצידונים.

בית האלמנה צנוע ביותר ובעל שתי קומות. בכל קומה יש חדר. החדר
בקומה הראשונה מרווח ושם יש מחצלת גדולה שעליה ישנים, שולחן ו
4 כסאות, תנור וכלי מטבח, כדים למיניהם ועוד.
החדר בקומה השנייה הוא למעשה עליית הגג.
האשה האלמנה מקוששת עצים.

האלמנה ( מתייפחת): "אבוי לי! אבוי לי! הו, בני מחמדי! הו, בני
יקירי חולה! אלי שבשמיים, בבקשה סלח לי! חטאתי, פשעתי! אנא,
הראה לי דרך לכפר על חטאתי ולהציל את בני!"
אליהו הנביא נכנס.
אליהו: "קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה."
האלמנה: "בסדר. ( בלחש לעצמה) הוא בוודאי איש האלוהים אשר
באמצעותו אכפר על חטאי."
האלמנה הולכת ומביאה לו מים.
אליהו: "לקחי נא לי פת-לחם בידך."
האלמה מעיפה מבט אל עבר בנה ואז אל עבר כד הקמח ומרכינה ראשה.
האלמנה: "חי ה' אלוהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף הקמח בכד
ומעט שמן בצפחת והנני מקוששת שניים עצים ובאתי ועשיתיו לי
ולבני ואכלנהו ונמות."
אליהו ( בטון רובוטי ומלא בטחון): "אל תיראי, באי עשי כדברך אך
עשי לי משם עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי
באחרונה כי כה אמר ה' אלוהי ישראל: 'כד הקמח לא תכלה וצפחת
השמן לא תחסר עד יום תתן ה' גשם על פני האדמה."
האלמנה ( לעצמה): "מה זה? האם יצא הוא מדעתו? בני חולה מאוד
ועכשיו רוצה הוא גם להרעיבו? חוצפן שכמותו! רוצה הוא לאכול
לפני כולם, לפטם בטנו בכל מזוני המועט אשר נשאר. דורש ממני
כאילו הוא אדוני. רגע, בהנחה שהוא אכן איש האלוהים, הוא בטח
רוצה לבחון אותי. זה מבחן. אם אקריב לכאורה את בני למענו הוא
יחוס על חייו ויסלח לי חטאי ואז הוא ירפא את בני. כן! אז הוא
ירפא את בני! אעשה כדבר איש האלוהים הזה."
האלמנה הולכת אל התנור ואופה במעט הקמח עוגה לאליהו. היא נותנת
אותה לו. אחר כך לתדהמתה היא מגלה שכמות הקמח לא פחתה. היא
אופה עוגות לה ולבנה וכד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר.
האלמנה שמחה טוב לה.

תמונה-5

הדמויות: אליהו הנביא, האלמנה, בן האלמנה.
המקום: בית האלמנה.

ויהי מקץ ימים מספר...
האלמנה: "איזה פלא! מה שאמר איש האלוהים אכן קורה! ( צועקת
בשמחה) הוא מוחל לי על חטאי!"
נשמע קול בכי חנוק מהחדר.
האלמנה ( בבהלה): "אבוי! בני!"
האלמנה רצה אל החדר. כעבור דקה היא יוצאת כשראשה מושפל. בידיה
היא מחזיקה את בנה המת. אליהו נכנס פנימה, לא מודע לדבר.
האלמנה ( בכעס, מצביעה אל עבר אליהו): "מה לי ולך איש האלוהים
באת אליי להזכיר את עווני ולהמית את בני." האלמנה פורצת בבכי.
אליהו ( נרגש, לעצמו): "האם כך הדבר? בנה מת. הכיצד? במה חטאה
שמגיע לה עונש כזה? זה לא צודק! אני אטפל בדבר ואוציא את הצדק
לפועל! צדק צדק תרדוף, אליהו! צדק צדק ארדוף!  
( לאלמנה בקול רם, מלא בטחון וחסר רגש) תני לי את בנך!"
אליהו לוקח מידי האלמנה את בנה המת ועולה עימו לעליית הגג.


תמונה-6

הדמויות: אליהו הנביא, בן האלמנה.
המקום: עליית הגג אשר בבית האלמנה.

אליהו לוקח את בן האלמנה ומניחו על המיטה.
אליהו ( בקול רם אל עבר ה'): "ה' אלוהי הגם על האלמנה אשר אני
מתגורר עמה הרעות
להמית את בנה?"
אליהו מבצע החייאה פעם ראשונה ונכשל. אליהו מבצע החייאה פעם
שנייה ונכשל.
אליהו מבצע החיאה פעם שלישית ונכשל.
אליהו ( צועק ): "ה' אלוהי, תשב נא נפש הילד על קרבו!"
גופת הילד מתחילה לרעוד. אליהו צועד צעד אחד אחורנית. הבזק אור
בחדר.
בן האלמנה פוקח עיניו ומשתעל. אליהו צועק מרוב שמחה.

תמונה-7

הדמויות: אליהו הנביא, האלמנה, בן האלמנה.
המקום: בית האלמנה.

האלמנה משוטטת הנה ושוב, הלוך וחזור מרוב עצבים ודאגה.
האלמנה  ( לעצמה): "מה הוא עושה שם למעלה? איש אלוהים הוא? הוא
סתם שקרן ומתחזה. בא ואכל ממזוני, שתה משמני, לן בביתי ועכשיו
הרג את בני! איך יכולתי ליפול כך? בני, סלח לי!"
אליהו יורד ובזרועותיו הבן החיי. האלמנה מבחינה באליהו. אליהו
הולך אל עבר האלמנה ונותן לה את בנה.
אליהו ( בקול חסר רגש): "ראי חי בנך."
האלמנה מחבקת את בנה ובוכה מרוב אושר.
האלמנה ( לאליהו): "עתה זה ידעתי  כי איש אלוהים אתה ודבר ה'
בפיך אמת."
דקה של שקט.
אליהו ( בקול חסר רגש, כאילו לא קרה מאומה): "תודה רבה שארחת
אותי בצל קורתך. שיתוף הפעולה שלך לא ישכח וה' יתגמלך בהתאם.
עכשיו עלי ללכת, חובתי קוראת לי. איפה שהוא בממלכת ישראל מתרחש
חטא."
אליהו מסתובב ומתחיל ללכת. האלמנה מנופפת לו בשלום בהתרגשות אך
הוא לא מסב פניו לאחור וממשיך ללכת, הליכה רובוטית, אוטומטית,
ישרה ונוקשה.

מערכה שלישית

תמונה-1

הדמויות: עבדיהו, נביאי ה'.
המקום: מערות סודיות אי שם ברחבי ממלכת ישראל.

עשרות נביאים יושבים צפופים בתוך אחת המערות. עבדיהו נכנס ועל
גבו שק מלא אוכל.
עבדיהו: "שלום עליכם. הבאתי לכם אוכל."
עבדיהו מוריד את השק ומתחיל לחלק לחמניות לנביאים.
נביא 1: "ברוך תהיה, עבדיהו."
נביא 2: "איש צדיק אתה."
נביא 3: "עבדיהו, כיצד ירא ה' שכמותך עובד בשירותו של מלך כה
רשע וכה חוטא?"
עבדיהו: "אין לי ברירה, רק כך אני יכול לספק לכם אוכל. אחאב
בוטח בי ולא חושד בי בכלל. רק בזה שאני מסתיר אתכם אני מפר את
הצו המלכותי שדורש את הסגרת כל נביאי ה' בידי המלך."
נביא 3: "המשך כך, עבדיהו, עבודת קודש עושה אתה."
נביא 2: "ארורה איזבל הצידונית שבאה עלינו להכרית זרענו."
עבדיהו: "אני חייב ללכת עכשיו. אחאב שלחני לחפש מזון ומים
ברחבי הארץ. בתאבון לכולכם."
כל הנביאים: "תודה רבה."
נביא 1: "עבדיהו, בדרכך תפגוש את הגורל. היה נכון לשרת את ה'
אלוהי האמת."
עובדיה מהנהן בראשו ועוזב את המערה. שאר הנביאים אוכלים את
הלחמניות.

תמונה-2

הדמויות: אליהו הנביא, עבדיהו.
המקום: דרך אי שם ברחבי ממלכת ישראל.

עבדיהו הולך בדרך ומסתכל לצדדים. מולו הולך אליהו הנביא בבטחון
ובאיטיות.
עבדיהו ( נופל על פניו): "האתה זה, אליהו אדוני?"
אליהו ( בטון חסר רגש, לא שם לב למעשיו של עבדיהו): "אני. (
בציווי) לך אמור לאדוניך הנה אליהו."
עבדיהו: "מה חטאתי כי אתה נותן את עבדך ביד אחאב להמיתני? (
בטון מלא פחד) חי ה' אלוהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני
שם לבקרשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה.
( מתנשם) ועתה אתה אומר לך אמור לאדוניך הנה אליהו? והיה אני
אלך מאיתך ורוח ה' ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא
ימצאך והרגני ועבדך ירא את ה' מנעורי. ( מתנשף) הלא הוגד
לאדוני את אשר עשיתי  בהרוג איזבל את נביאי ה' ואחבא מנביאי ה'
מאה איש, חמישים חמישים איש במערה ואכלכלם לחם במים ועתה אתה
אומר לך אמור לאדוניך הנה אליהו והרגני."
פניו של אליהו נשארות שלוות לנוכח הפגנת הפחד של עבדיהו.
אליהו ( בטון רובוטי חסר רצון): "חי ה' צבאות אשר עמדתי לפניו
כי היום אראה אליו."
עבדיהו ( חושש): "אתה נשבע שלא תמוש ממקומך?"
אליהו ( בבוז ובכעס): "כן! קטן אמונה שכמותך! ( צועק) עכשיו,
זוז! קרא לאחאב!"
עבדיהו משתחווה בפני אליהו ורץ לקרוא לאחאב.

תמונה-3

הדמויות: אליהו הנביא, אחאב.
המקום: אותו מקום, דרך אי שם בממלכת ישראל.

אליהו עומד כמו סלע ללא ניע וידיו משולבות. אחאב מגיע בליווי
חמישה חיילים.
אחאב: "האתה זה, עוכר ישראל?"
אליהו: "לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את
מצוות ה'  ותלך אחרי הבעלים."
אחאב ( ברוגז): "חוצפן! עירפו את ראשו! ( בלחש לעצמו) איזבל
תהיה גאה בי!"


חמשת החיילים מסתערים על אליהו בחניתות שלופות. החייל הראשון
מחטיא בחניתו את קרביו של אליהו, אליהו מכשיל אותו ברגלו ולוקח
את חניתו, הוא דוקר את החייל בעמוד השידרה והורג אותו. החייל
השני מסתער אך אליהו מתכופף ומשעין את חניתו על האדמה, החייל
המסתער מחטיא בחניתו את אליהו אך הוא לא יכול לעצור והוא משתפד
על חניתו של אליהו. אליהו לוקח את חניתו של החייל השני וזורק
אותה על החייל השלישי, החנית פוגעת בגרונו והחייל השלישי מת.
שני החיילים הנותרים שומטים את חניתותיהם ובורחים כל עוד נפשם
בם.
אליהו מתקדם ותופס את אחאב בדש חולצתו.
אליהו: "ועתה שלח קבוץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי
הבעל ארבע מאות וחמישים ונביאי האשרה ארבע מאות אוכלי שולחן
איזבל."
אחאב ( בחשש לחייו): "בסדר, מה שתאמר... בררר..."
אליהו עוזב את אחאב שנופל על האדמה. אליהו מביט בו בבוז
והולך.

תמונה-4

הדמויות: אליהו הנביא, אחאב, נביאי הבעל והאשרה, העם.
המקום: הר הכרמל, ליד מזבח ה' ההרוס.

העם מקובץ כולו סביב מזבח ה' ההרוס ויוצר טבעת. בתוך הטבעת
נמצאים כל נביאי הבעל והאשרה ואליהו הנביא. בתווך נמצא אחאב.
השעה היא שעת בוקר מוקדמת.
אליהו ( בקול רם כקול כרוז): "עד מתי אתם פוסחים על שתי
הסעיפים אם ה' האלוהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו."
שקט משתרר בעם ולא ענו העם אותו דבר.
אליהו ( ממשיך בקול כרוז): "אני נותרתי נביא לה' לבדי ונביאי
הבעל ארבע מאות וחמישים איש. ויתנו לנו שניים פרים ויבחרו להם
הפר האחד וינתחוהו וישימו על העצים. ( מדגיש) ואש לא ישימו. (
חוזר לדבר בקול כרוז) ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים (
מדגיש) ואש לא אשים. ( חוזר לדבר בקול כרוז) וקראתם בשם
אלוהיכם ואני אקרא בשם ה' והיה האלוהים אשר יענה באש הוא
האלוהים."
העם: "טוב הדבר."
אחאב: "מקובל עלי, מבחן זה יוכיח אחת ולתמיד מי האלוהים. (
בלחש לעצמו) מזל שאיזבל נשארה בבית."
אליהו ( לנביאי הבעל): "בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשונה  כי אתם
הרבים וקראו בשם אלוהיכם ואש לא תשימו."
נביאי הבעל ( בזלזול): "קלי קלות."
נביאי הבעל מכינים את הפר ושמים אותו על המזבח אשר הם בנו
מעץ.
נביאי הבעל: "אוגה צ'אקה בוגה לה קמברוקה! או בעל גדול, תן לנו
אש!"
הם פוצחים בריקודים, בינתיים עולה השמש למרום השמיים, כלומר
צהריים.
אליהו ( בבוז): "קראו בקול גדול כי אלוהים הוא כי שיח  וכי שיג
לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ."
נביאי הבעל ( בקול רם ביותר): "אוגה צ'אקה בוגה לה קמברוקה! או
בעל גדול, תן לנו אש!"
לא קורה כלום ונביאי הבעל מתחילים לדקור את עצמם ברמחים
ובסכינים.
העם: "די כבר, נמאס לנו. נכשלתם! חבורת שוטים!"
אחאב ( באי רצון): "עקב לחץ העם עכשיו תורו של אליהו לנסות. (
מוסיף בלעג) ולהיכשל גם הוא."
אליהו ( קורא בכל רם אל העם): "גשו אליי!"
העם ניגש אל אליהו. אליהו לוקח 12 אבנים, כמספר שבטי ישראל
ומתקן בעזרתן את מזבח ה' ההרוס. אחר-כך הוא מנתח את הפר ושם
אותו על המזבח וחופר סביבו תעלה.
אליהו: "מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העולה ועל העצים."
מספר אנשים מהעם עושים כדבר אליהו.
אליהו: "שנו."
הם חוזרים על הפעולה.
אליהו: "שלשו."
הם חוזרים על הפעולה. הם גם ממלאים את התעלה במים.
אליהו ( מרים ראשו לשמיים, מתפלל בקול רם): "ה' אלוהי אברהם
יצחק וישראל, היום יוודע כי אתה אלוהים בישראל ואני עבדך
ובדבריך עשיתי את כל הדברים האלה. ענני ה'! ענני וידעו העם הזה
כי אתה ה' האלוהים ואתה הסבת את ליבם אחורנית."
ותיפול אש ה' ותאכל את העולה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר
ואת המים אשר בתעלה לחכה.
העם ( נופלים על פניהם): "ה' הוא האלוהים! ה' הוא האלוהים!"
אליהו ( בקנאות צועק): "תפשו את נביאי הבעל! איש אל ימלט
מהם!"
העם עושה כמצוות אליהו והם תופשים את נביאי הבעל.
אליהו: "שחטו אותם! שחטו אותם בעבור כל נביא ה' שהם שחטו! עין
תחת עין ושן תחת שן! יום הדין הגיע! ועכשיו הגיע הזמן להעניש
את נביאי הבעל!"
העם תופס את הנביאים והם עוזבים את הכרמל. הם יורדים אל הקישון
ושם העם שוחט את נביאי הבעל, הדם שנשפך מגיע בקצתו לכרמל.
אחאב ( שרואה את הטבח בנביאי הבעל): "אישתי תהרוג אותי."
אליהו ( לאחאב): "עלה אכול ושתה כי קול המון הגשם."
אחאב עוזב את הכרמל ועולה לאכול. אליהו נותר לבדו בכרמל.

תמונה-5

דמויות: מלאך ה', אליהו הנביא, אחאב.
המקום: הכרמל.

מלאך ה': "אליהו אליהו!"
אליהו: "הנני."
מלאך ה': "פעלת יפה בכרמל."
אליהו: "לא אני פעלתי כי אם ה' עשה את העיקר."
מלאך ה': "יפה אמרת, אליהו. אחרי נס הכרמל הגיע הזמן להשלים עם
אחאב. הבצורת תפסיק ועוד מעט ירד גשם."
אליהו: "לגשם אני מוכן אך לא אשלים עם אחאב! הוא חטא ועליו
להיענש!"
מלאך ה': "יש לו את איזבל, זה לא עונש מספיק?"
אליהו: "לא!"
מלאך ה': "אליהו, אתה קנאי יתר על המידה. עוד מעט יסע אחאב
במרכבתו אל ארמונו בעמק יזרעאל ואתה תרוץ לפני מרכבתו."
אליהו: "לא בא חשבון!"
מלאך ה': "כן בא בחשבון! אתה תעשה כדבר ה', זה ברור?"
אליהו ( באי רצון): "זה ברור."
מלאך ה' נעלם ואליהו שם ראשו בין ברכיו. הוא חוזר לעמוד יציב
ואחאב יורד כעבור דקה.
אחאב: "איפה הגשם?"
אליהו: "נערי אמר לי, אחרי ששלחתיו שבע פעמים:  'הנה עב קטנה
ככף איש כלה מים'. עתה אחאב, אסור ורד ולא יעצרכה הגשם."
גשם זלעפות מתחיל לרדת. אחאב בורח ונכנס אל מרכבתו. אליהו רץ
לפני המרכבה והם עוזבים את הכרמל.

תמונה-6

הדמויות: אחאב, איזבל.
המקום: ארמון אחאב אשר בעמק יזרעאל.

אחאב: "איזבל אהובתי, השמעת את החדשות?"
איזבל: "ומהן החדשות?"
אחאב: "אליהו הנביא כינס את כל העם ואת כל נביאי הבעל בכרמל.
שם הם התמודדו ואליהו ניצח. אבל לא! ( מתבכיין) הוא לא יכול
לנצח בכבוד ואחרי ניצחונו הוא שחט אותם."
איזבל ( בזעם): "מה?!?! הפעם הוא עבר כל גבול! עירפו את ראשו!
עירפו את ראשו!"
אחאב: "כרצונך, מלכתי יקירתי."

מערכה רביעית


תמונה-1

הדמויות: אליהו הנביא, נערו, שליח אחאב.
המקום: אוהל בפאתי באר שבע.

שליח: "איפה אליהו?"
נער אליהו: "חכה דקה, אני אקרא לו."
הנער קורא לאליהו ואליהו יוצא לפני שליח אחאב.
אליו: "מה ברצונך?"
שליח: "נתבקשתי למסור לך הודעה מהמלכה איזבל: 'כה יעשון אלוהים
וכה יוסיפון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם'. החל ממחר
יוצא עליך צו הסגרה מלכותי. אליהו מבוקש - מת או חי."
אליהו ( בזעם): "בוגדים! הם לא למדו כלום ממעמד הכרמל? עדין לא
הבנתם?!?! חלאות! בוגדים! חכו,חכו, כל כלב בא יומו וגם יומכם
יגיע! ( צורח) אהההההההההה!!!"
אליהו רץ בזעם, מפיל את השליח ורץ הרחק הרחק מהעיר אל עבר
המדבר.

תמונה-2

הדמויות: מלאך ה', אליהו הנביא.
המקום: לב המדבר, ליד נחל ועץ רותם.

אליהו נשען על עץ הרותם וראשו מושפל.
אליהו: "ה' אלוהיי, נכשלתי! ראה את בניך ישראל! הם לא שבו
מדרכם הרעה. טעיתי, נכשלתי ואני מבקש ממך להדיחני מתפקידי! קח
את חיי כי טוב מותי מחיי!"
מלאך ה' יורד אל אליהו ונוגע בו.
מלאך ה': "קום אכול."
אליהו מוצא מתחת לעת הרותם עוגת רצפים. הוא אוכל קצת, שותה
וחוזר לשכב.
מלאך ה' ( נוגע באליהו): "קום אכול כי רב ממך הדרך."
הפעם אליהו אוכל לשבעה ושותה הרבה, אך ניכר כי הוא עושה זאת
בחוסר רצון.
מלאך ה': "עכשיו לך אחרי."
מלאך ה' מתחיל ללכת ואליהו הולך בעקבותיו. אליהו הולך 40 יום ו
40 לילה.

תמונה-3

הדמויות: קול ה', אליהו הנביא.
המקום: הר חורב.

אליהו: "הנה מערה, אשן בה."
אליהו נכנס למערה אשר בהר ולן בה.
לפתע קול ה' מעירו.
קול ה': "מה לך פה אליהו?"
אליהו: "קנוא קינאתי לה' אלוהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל
את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך
הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה."
קול ה':  "צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק
מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא
ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה."
אליהו מליט פניו באדרתו ויוצר מן המערה.
קול ה': "מה לך פה אליהו?"
אליהו: "קנוא קינאתי לה' אלוהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל
את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו
את נפשי לקחתה."
קול ה': "לך שוב לדרככך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך על
ארם ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט
מחולה תמשח לנביא תחתיך. והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא
והנמלא מחרב יהוא ימית אלישע. והשארתי בישראל שבעת אלפים כל
הברכיים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו."
אליהו: "תודה לך. אתה אכן מקבל את התפטרותי. כל הכבוד! אתה
מעניש את אחאב ואת בני ישראל על חטאיהם. ככה צריך להיות.
הישרים יזכו לגמול ושלום  והרשעים אל הגרדום! זה הצדק. אכן אתה
אל צודק וקנאי, ה' אלוהי האמת והצדק."

תמונה-4

הדמויות: אליהו הנביא, אלישע.
המקום: השדה שליד בית אלישע.

אלישע עובד בשדה כאשר אליהו מגיע.
אליהו ( לעצמו): "זה מחליפי, הקירח."
אליהו משליך את אדרתו אל עבר אלישע. אלישע עוזב את הבקר ורץ
אחרי אליהו.
אלישע: "אשקה נא לאבי ולאימי ואלכה אחריך."
אליהו: "לך שוב כי מה עשיתי לך?"
אלישע שב לשדהו, לוקח את צמד הבקר, שוחט אותו וזובח אותו.
בינתיים אליהו לבד.
אליהו ( לעצמו): "דווקא מחליף די ראוי."
אלישע מנשק  את הוריו ובבוקר קם והולך אחרי אליהו.
אלישע ( לאליהו): "אליהו אדוני, נביא הצדק, אני משרתך."
אליהו: "לא, אתה משרת את ה' ולא אותי. אני בר-מינן וה' לעולם
יכון."

תמונה-5

הדמויות: אחאב, נבות.
המקום: כרם נבות אשר בעמק יזרעאל, ליד ארמונו של אחאב.

אחאב מטייל בכרם ופוגש את נבות.
אחאב: "איזה כרם יפה!"
נבות: "תודה רבה לך, מלכי."
אחאב: "תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי.
ואתנה לך תחתיו כרם טוב
ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה."
נבות: "חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבותי לך."
אחאב עוזף את המקום סר וזעף.

תמונה-6

הדמויות: אחאב, איזבל, שליח.
המקום: ארמונם אשר בעמק יזרעאל.

אחאב נכנס סר וזעף ונשכב על מיטתו.
איזבל: "אכול נא משהו, אהובי."
אחאב ( בטון ילדותי ובכייני): "לא רוצה!"
איזבל: "מה זה רוחך סרה ואינך אוכל לחם?"
אחאב: "כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואומר לו 'תנה לי את כרמך
בכסף או אם חפץ אתה אתה
אתנה לך כרם תחתיו' ויאמר 'לא אתן לך את כרמי' ."
איזבל ( בנימה תככנית): "אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל. קום אכל
לחם ויטב לבך,
אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי."
אחאב מחייך אל עבר איזבל ויוצא מן החדר.
איזבל ( קוראת בקול רם): "שליח!"
שליח נכנס.
איזבל: "כתוב את הדבר הבא ושלח למועצת זקני יזרעאל. ( מכתיבה
והשליח כותב) קראו צום והושיבו את נבות בראש העם. והושיבו
שניים אנשים בני בליעל נגדו ויעידהו לאמור ברכת (=קללת) אלוהים
ומלך והוציאהו וסקלהו וימת."
שליח: "כתבתי הכל כמיצוותך."
איזבל מחתימה את המגילה בחותם המלכותי.
איזבל: "יופי, עכשיו שלח אותם אל מועצת זקני יזרעאל."

תמונה-7

הדמויות:  אליהו הנביא, אחאב.
המקום: כרם נבות.

אחאב מטייל בכרם נבות אחרי שירד לרשתו.
אחאב: "יופי, עכשיו שנבות מת הכרם שלי. איזבל היא פשוט אישה
גאונית."
אליהו נכנס.
אליהו ( מלא פאתוס): "כה אמר ה' - הרצחת וגם ירשת?"
אחאב נבהל.
אליהו ( בסיפוק):  "כה אמר ה': במקום אשר לקקו הכלבים את דם
נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה."
אחאב: "המצאתני אויבי?"
אליהו: "מצאתי, יען התמכרת לעשות את הרע בעייני ה'. הנני מביא
אליך רעה  ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב
בישראל. ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן-נבט וכבית בעשא בן-אחיה
אל הכעס אשר הכעסת ותחטיא את ישראל. ( בסיפוק) וגם לאיזבל דיבר
ה' לאמור הכלבים יאכלו את איזבל בחל יזרעאל. המת לאחאב בעיר
יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמיים."
אחאב נופל על ברכיו ובוכה. אליהו מביט עליו, משלב ידיו, במבט
אכזרי של סיפוק.

תמונה-8

הדמויות: אליהו הנביא, אלישע הנביא.
המקום: נהר הירדן.

אליהו ואלישע ניצבים על גדת נהר הירדן.
אליהו: "שב נא פה כי ה' שלחני הירדנה."
אלישע: "חי ה' וחי נפשך אם אעזבך."
וילכו שניהם ושניהם עמדו על הירדן. ויקח אליהו את אדרתו ויגלם
ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה.
אליהו: "מה אעשה לך בטרם אלקח מעימך?"
אלישע: "ויהי נא פי שניים ברוחך אליי."
אליהו: "הקשית לשאול, אם תראה אותי לקח מעימך יהי לך כן ואם
אין לא יהיה."
ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין
שניהם ויעל אליהו בסערה השמים.

מסך.