אנחנו הילדים של קיץ ביירות וצידון
חלמתם אותנו, הבאתם אותנו לארץ
מלכת הלבנון
גם אותנו ברכו הזקנים בעיניים דומעות,
וגם לנו אמרו "הילדים האלה, הלוואי, לא ידעו עוד מלחמה"

וחיכינו שנים וחלמנו הרבה,
ושמחנו כמו ילדים,
כשמאות המתים בין ארזי הלבנון,
נפסקו אחרי ח"י שנים.

הבטחתם יונה
עלה של זית
הבטחתם שלום בבית
הבטחתם אביב ופריחות
הבטחתם לקיים הבטחות.
הבטחתם יונה...

אנחנו הילדים של קיץ ביירות וצידון
גם אנחנו הולכים עוד מעט לצבא עם הנשק
יודעים גם ללחום
אך היום כבר מותר לבקש להפסיק-
לא רוצים מלחמות קדושות
נעמוד לצידכם אם תביאו שלום
גם אנחנו עייפנו כבר מללחום...

ולכן נבקש
ולכן גם נדרוש
שתשקיעו ככל שתוכלו
כי אותה הבטחה כבר הבטחתם מזמן
והבטחות הרי צריך לקיים...

אם תרצו נלחם לשלום,
ונפגין, לא נשתוק, נדבר,
כי אנחנו הילדים של הקיץ ההוא
שלא יגמר.




5.10.2000