על הדשא בקמפוס, במצב רוח מדעי-משהו.
הבה נאמת תיאוריה חדשה. למה לא, בעצם, יש אנשים שמתפרנסים מזה.
יש אנשים שמקבלים על זה נובל.
הדרך פשוטה: אנליזה ואינדוקציה. אין שום קשר ביני ובין מתמטיקה
כבר למעלה משנתיים, אבל אני דוברת לועזית שוטפת.
לגופו של עניין:
אקסיומה- מורות, הנחשבות כמומחיות בתחום, נוטות לתייג תלמידים
בעייתים בעלי מושגי מרחב וזמן שונים בעליל, כ"חושבים שהם
סטודנטים".
מסקנה מתבקשת- סטודנטים הם אנשים בעלי שפע זמן ובחירה חופשית
באשר למקום הימצאם.
בדיקת המסקנה ע"י פקטור ספציפי- אני, כמובן.
- האם אני סטודנטית?
משרד תל"מ טוען בתוקף שכן.
- האם יש לי זמן?
שלילי עצבני.
- האם אני בוחרת היכן להיות?
שאלה חסרת משמעות. תמיד יש האופציה ללכת, אך המחיר כבד מנשוא.
מכאן נובע:
מורות הן טיפשות. (מ,ש,ל) |