|
ענת בנדנדות עוברת על כל התנועות
כמו מקצוענית
פעם מחזיקה שרשרת פעם מחבקת
לא צוחקת
ענת באותן נדנדות שמהן נפלה בגיל עשר
טסה באוויר השחור
יותר מהר מהמוות.
והוא נאחז בכלום
מושך לה בשיער,
חשבתי שראיתי צללית שם.
ענת צוחקת.
ענת בנדנדות
במקום במועדון
לא עם כולם לא אתך
איתי.
ואז הכל השתבש
כפות הרגליים התחילו לגעת
והגברנו ועלינו גבוה יותר
הנדנדות הפכו למושגי טופי
פסלי מיאוס מונעים בסנכרון
שדה של מכשירי ילדות נטועים מנסים
לנער אותנו מהם במכאניות עצובה
בתנועות של מוות
אני התחלתי למות כבר בהתחלה- פיזרתי את עצמי
בהדרגה לתוך כל החצץ
ילד-זקן מפגר
של היום שהיה המחר של אף פעם
ונדליזם שלא משנה את שמו
גם כשהוא מופנה לכוון השני
ואיכשהו את זה אני מבין
ואת זה אני מקבל גם במחיר
של קוצר נשימה.
אבל לא,
לא אנחנו -
אני הזמנתי את זה לבד
חזרתי הביתה והורדתי את הבגדים
אבנים קטנות נשפכו לי מהתחתונים
על כל הרצפה
עכשיו הן מסודרות בשקט על השידה. |
|
|
עכשיו אני מרגיש
כאילו, לא לובש
כבר כלום, עכשיו
היא באה מלטפת
שיערותי, היא
מוצצת בחדווה
רבה... ואז
אומרת "נו
תגמור, עליי"
קבלן בניין
אופטימי מקשיב
לשלמה ארצי תוך
כדי זיון פראי,
ומצליח גם לכתוב
על זה סלוגן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.