בכל לילה היה בא.
בכל לילה מחדש היה מייתם אותה מבתוליה הקדושים.
היה עומד מולה, גופו אוחז בגופה.
היה תופס בחוזקה את רגלה המתוחה מעלה,
מצמיד את בטנו לבטנה, שפתיו בצווארה.
ידיו מרפרפות כבד משי בקווי רגלה הענוגה, עד הגיען לישבנה.
ידיו עולות במעלה חצאי שני התפוחים הזקורים,
מתעכבות במותניים, מלטפות, מנשקות...
ממשיכות ועולות לגבה הזקוף,
אצבעותיו הארוכות בשיפולי שכמותיה, השקע העמוק בגבה
מתכווץ, קימורי גופה דרוכים למגעו.

היה מנשק אותה עד שכל גופה רעד,
נשק לפני הקטיפה שלה, התעכב בגומתה, נשף חזק לתוך צווארה,
נשך את עורה.
היה פושט את בגדיה, ללא כל שמץ מבוכה, עשה זאת כמחווה
לכל חלק בגופה... התחיל יורד במורד גופה -
לוטף צווארה, מנשק כתפה, נוגע בעדינות שמימית בחזה,
אוסף ברוך כל פיסת עור מסביב לפיטמתה...
היתה שוכבת, מתענגת... חשה את נשימותיו הנאצלות על
ריכסי גופה. היה גוחן מעליה וממשיך במסעו - ראשו במותן
השקועה , שפתיו החמות על בטנה, ידיו כורכות את ישבנה
ואין הוא פוסק ממלאכת הקודש, אף לא מאית השניה.
מותח כף רגלה המעוגלת ומנשק לקמרון, מנגן בשוקיה
ואוסף אל חיקו את גפיה, שר באוזניה ומילותיו בשפה זרה.
עיניה לכודות באש.
אין מאושרת ממנה.

בכל לילה היה בא.
בכל לילה מחדש היה מייתם אותה מבתוליה הקדושים.
בכל בוקר היתה בתולה מחדש.